מ"ת 20657-02-12

תקציר

השופט, לאחר בחינת חומר הראיות, קובע כי יש די ראיות לכאורה כדי לייחס את מעשה האלימות והשוד למשיב. השופט מפרט את שתי גרסאות האירוע שמסרו המתלונן והמשיב, תוך הדגשת סתירות מסוימות בדברי המתלונן, אך בסופו של דבר מוצא כי אין בהן די כדי להפריך את גרסת המתלונן לחלוטין. השופט בוחן גם את הראיות הרפואיות לפציעותיה של המתלוננת ואת עדויותיהם של אביו ואחיו של המשיב בנוגע לאירועים. באשר לאליבי של המשיב, שנתמך באמירה של בן דודו אמיר גלולי, השופט מחליט לדחות אותו בשל חוסר אמינותו. השופט מצדיק זאת בציטוט דבריו של אמיר, שהיו כלליים ומבוססים על ספקולציות. זאת ועוד, השופטת מצדיקה את הצורך במעצרו של המשיב עד תום ההליכים, בהסתמך על אופייה המסוכן והאלים של העבירה, על הסיכון לשיבוש הליכי משפט ועל התנהגותו ואדישותו של המשיב בעבר לאיסורים פליליים. השופט מדגיש את חוסר אמינותו של המשיב ואת חוסר היכולת לסמוך עליו שיעמוד בתנאי שחרור כלשהם. עם זאת, השופט אינו פוסל לחלוטין את האפשרות לשחרור עתידי בתנאים מסוימים, קרי לאחר שהמתלונן יעיד ואם תימצא חלופת מעצר רחוקה הולמת. מעצרו של המשיב נותר על כנו עד תום המשפט.