בג"צ 6371/94

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור ועתירה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות את בקשת הנאשמים להקליט באופן פרטי את הליכי המשפט בנוסף לפרוטוקולים הרשמיים של בית המשפט. בג"ץ קבע כי לא יתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, שכן היא אינה שרירותית או שגויה משפטית. לדברי בית המשפט העליון, לבית המשפט המחוזי סמכות טבועה לנהל את ניהול משפטו והוא יכול להחליט על שימוש בהקלטות פרטיות כראות עיניו. השימוש בהקלטות פרטיות, הבהיר בג"ץ, חייב להיות מתבקש ומותר בדרך כלל, אך בית המשפט רשאי לסרב לבקשות כאלה בנסיבות מיוחדות, במיוחד אם הדבר עלול להפריע לניהולו התקין של המשפט או ליצור סיבוכים. במקרה ספציפי זה, החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא לאפשר הקלטות פרטיות התבססה על הסיבוכים הצפויים ועל הפוטנציאל לשיבוש המהלך התקין של המשפט, נוכח היקפו הרב של המשפט. עוד צוין בפסק הדין כי זמינותם של תמלילים מוקלדים מפורטים, שלא היו שנויים במחלוקת על ידי ההגנה, עמדה מול הצורך בהקלטות פרטיות. טענות ההגנה בדבר הפגיעה בזכויות לקוחותיהם ובחירותם המקצועית לא נחשבו משכנעות דיין כדי להצדיק התערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. בסופו של דבר דחה בג"ץ את העתירה והערעור, אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי וסירב להתערב.