סע"ש 176-11-20

תקציר

התיק עוסק בעובדת לשעבר שנתבעת על ידי מעסיקה לשעבר על כך שגנבה לכאורה את רשימת הלקוחות של החברה ושידלה את לקוחותיה לאחר שעזבה את החברה. המעסיקה, חברת הארט 4יו בע"מ, המספקת טיפולים אסתטיים, טענה כי העובדת, מירב אביטן, הפרה את חובת הנאמנות שלה וגרמה נזק רב לחברה בכך שהשתמשה בפרטי לקוחותיה לטובתה. אביטן הכחישה את הטענות וטענה כי הייתה לה רשימת לקוחות נרחבת משלה לפני שעבדה בהארט 4U, וכי לחברה אין סודות מסחריים או רשימות לקוחות הראויות להגנה. כמו כן, היא טענה כי החברה פגעה בפרטיותה בכך שחדרה לחשבון הפייסבוק האישי שלה ולטלפון הנייד שלה, שסופקו לה על ידי החברה לצרכי עבודה. בית הדין פסק לטובת העובד, אביטן, ודחה את תביעת המעסיק. פסק הדין התבסס על מספר ממצאים מרכזיים. ראשית, לא היה הסכם תקף בין אביטן לחברה בדבר אי גילוי או אי תחרות בנוגע לרשימת הלקוחות, שכן אביטן סירבה לחתום על הסכם כזה. שנית, החברה לא הצליחה להוכיח קיומו של סוד מסחרי או רשימת לקוחות הזקוקה להגנה משפטית. הם לא סיפקו ראיות מספיקות למאמצים מיוחדים שנעשו כדי להשיג את הרשימה או ערך מוסף כלשהו בה. שלישית, החברה לא סיפקה ראיות מספיקות לכך שאביטן יצר קשר עם לקוחות החברה או שידל אותם. ללקוחה היחידה שהעידה הייתה עדות חלשה ולא ברורה, ואביטן סיפקה הסברים סבירים למגעיה עם לקוחות אחרים. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי חלק מראיות החברה הושגו שלא כדין תוך פגיעה בפרטיותה של אביטן. החברה ניגשה לתוכנת המסנג'ר האישי שלה ולחשבון הפייסבוק שלה ללא הסכמתה, מה שבית המשפט ראה כהפרה חמורה. השופט קבע כי על החברה לשאת בהוצאותיה של העובדת ולשלם את שכר טרחת עורך דינה, תוך קביעת סכום גבוה יחסית בשל החדירה הפסולה לפרטיות. החברה חויבה לשלם 15 אלף שקל בתוך 30 יום, וניתן יהיה לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מקבלתו.