ע"א 679/77

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתביעה לגניבת עין לפי סעיף 59 לפקודת הנזיקין. המשיב תבע את המערערת, בטענה כי מוצרי ההלבשה שלה, ששווקו תחת השם "סאני", נתפסו בטעות כסחורה של המשיב, דבר שהוביל לבלבול לקוחות פוטנציאלי. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב והעניק להם זכות בלעדית למכור מוצרי לבוש תחת השם "סאני". השופט ח' כהן חלק על כך, וטען כי אין די ראיות לתמוך בטענת המשיב. לטענתם, המשיבה לא הביאה ראיות מכריעות לגבי היקף השימוש במוצר והמוניטין שלו בשוק, כמו גם הפוטנציאל לבלבול לקוחות. ראיה זו הייתה נחוצה להוכחת טענת גניבת העין. השופט ח' כהן הציע להחזיר את התביעה לבית המשפט המחוזי לדיון חוזר כתביעה רגילה. מנגד, השופטים י' כהן ועציוני, בדעת הרוב, אישרו את החלטת בית המשפט המחוזי. הם הסכימו כי די בראיות שהוצגו כדי לבסס את עוולת גניבת העין. בהדגישם כי היקף המחלוקת היה צר, הם טענו כי המשיב מילא את חובתו לספק ראיות לכאורה למוניטין המוצר שלהם ולנזק שנגרם כתוצאה מהשימוש של המערערת באותו שם. זאת ועוד, דחה דעת הרוב את טענת המערער כי היה מקום לדון בעניין כפעולה רגילה, בקובעו כי פשטות העניינים מאפשרת דיון מקדים. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה בדעת רוב, והמערער חויב בהוצאות המשיב בסך 2,000 ל"י. פסק דין זה, שניתן ב-20 ביולי 1978, מחזק את חשיבותו של זיהוי מותג מובהק ומהווה תקדים במקרים של גניבת עין והפרת סימן מסחר.