רע"א 5108/23

תקציר

בפסק דין זה דחתה השופטת בקשה למתן רשות ערעור, גם מבלי להתחשב בתגובת המשיבים, לפי תקנה 148א. הערעור נחשב ל"גלגול שלישי" והחופשה ניתנת בדרך כלל במשורה במקרים כאלה, אלא אם כן מונחים על כף המאזניים עקרונות משפטיים משמעותיים או עיוותי דין פוטנציאליים. שתיים מטענות המבקש נותחו בשל הפוטנציאל שלהן לעמוד בקריטריונים אלה. הראשון נגע לסמכותו של הממונה במקרים הנוגעים לחוק החזקה. על אף שסוגיה זו חורגת מהאינטרסים של הצדדים המיידיים ואין לה תקדים ברור בפסיקת בית המשפט, היא נחשבה תיאורטית ולא משפיעה על תוצאת התיק, ולכן אינה מצדיקה ערעור. עוד טען המבקש, כי בית משפט קמא טעה ביישום עקרון השוויון בין בעלי הדירות במסגרת תמ"א 38, בכל הנוגע להקצאת שטחים נוספים. בית המשפט המחוזי הרחיב בשאלה האם יש לשפוט שוויון באמצעות מבחנים "כמותיים-מהותיים" או "כלכליים". עם זאת, פסק הדין ציין כי ההשוואה צריכה להיות בין שווים, ולכן הקצאות מקום שונות אינן מהוות אפליה. עוד נקבע בפסק הדין כי התייחסותו של המבקש להוראות תכנית המתאר הארצית אינה מהותית. טענות אחרות חזרו על טענות שהועלו בבתי משפט קמא ולא התאימו לערעור נוסף. עם זאת, השופט הכיר בכך שהשאלה הרחבה יותר כיצד יש לבחון טענות לאפליה נותרה רלוונטית וראויה לבחינה עתידית של בית המשפט. עם זאת, בהתחשב בנסיבות המקרה הספציפי, נקבע כי הטיפול בסוגיה זו אינו נחוץ לעת הזו, ועל כן הבקשה נדחתה ללא צו הוצאות.