עש"א 18497-08-19

תקציר

פסק הדין מקבל בחלקו ודוחה בחלקו את הערעורים על שיקים מסומנים. בית המשפט מצא כי בין המערערת לבין הבנק התפתחה פרקטיקה, לפיה הבנק כיבד שיקים גם כאשר לא היה כיסוי מספיק, ואיפשר למערערת להפקיד כספים זמן קצר לאחר מכן. נוהג זה, וההנחה הסבירה שהבנק ימשיך לכבד את השיקים, חל רק על התקופה שלפני הגבלת החשבון לראשונה. בחלקה הראשון של התקופה שלאחר הגבלת החשבון, בין 03.06.19 ל-26.07.19, מצא בית המשפט כי למערערת היה יסוד סביר להניח שהבנק ימשיך לכבד את השיקים למרות היעדר הכיסוי. עם זאת, בתקופות שבין 27.07.19 עד 06.09.19 ובין 07.09.19 עד 26.01.20, מצא בית המשפט כי לא היה עוד למערער יסוד סביר להניח שהבנק יכבד את השיקים, שכן פעולות הבנק עלו בקנה אחד עם הצהרותיו המפורשות והגבלות החשבון. התנהגות הבנק השתנתה בעקבות ההגבלות, והוא פעל באופן חד משמעי בכך שסירב לצ'קים שנמשכו מהחשבון ללא כיסוי מספק. בנוסף, נדחתה טענת המערערת כי הבנק יכול היה לאמת כספים בחשבונות אחרים של המערערת, שכן האחריות מוטלת על המערערת להבטיח יתרה מספקת. התוצאה היא שרק השיקים המפורטים בסעיפים א'-ג' לבקשה המתוקנת, מיום 26.05.19 ועד ליום 26.07.19, יוסרו ממניין השיקים המסורבים. הבקשה לשיקים האחרים נדחית. עוד נקבע בפסק הדין כי אף צד לא יישא בהוצאות, למעט סכום הפיקדונות בשני התיקים, שיועברו לבא כוח המשיב.