סע"ש 41283-03-19

תקציר

הנתבעים, ביחד, נמצאו מפרים מספר חוקי עבודה הנוגעים להעסקתה של התובעת. הם לא הודיעו לעובד על תנאי העסקתו, ובכך העבירו את נטל הוכחת תקופת ההעסקה אל הנתבעים; הם הוציאו תלושי שכר לא מהימנים, שתוכנם לא שיקף את התשלומים בפועל לתובע; הם לא שילמו לתובע לפי השכר שנקבע, שנמצא כ-35 ש"ח, ובהמשך 36 ש"ח, לשעת עבודה; הם לא ביצעו את ההפרשות המתאימות לפנסיה, ולא שילמו לתובע את גמול השעות הנוספות המגיעות לו, דמי חגים, דמי הבראה או פדיון חופשות. משכך, חויבו הנתבעים לפצות את התובע בהתאם לחוק ולצו ההרחבה בענף הבנייה, ביחד ולחוד, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, לרבות הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי הודעה לעובד על תנאי העסקתו ובגין הפרת חוק הגנת השכר, שניהם בסכום של 2,000 שקלים כל אחד; פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפיצויי מעביד, בסך 6,814 ₪, ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפיצויי פיטורים, בסך 8,733 ₪; גמול שעות נוספות בסך 6,502 ש"ח; דמי חגים בסך 2,304 ₪; דמי הבראה בסך 3,118 ₪; ופדיון חופשה בסך 4,752 ₪. כל הסכומים ישולמו בהפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק מהמועדים שנקבעו ועד לביצוע התשלום בפועל. כמו כן, חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת יישאו בהפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק ממועד פסק הדין ועד לתשלום בפועל.