בר"מ 3412/14

תקציר

השופט החליט כי יש לדחות את הבקשה הנבחנת. השופט מסביר כי ככלל, בקשות לערעור שלישי נבחנות על פי אמת מידה צרה, שבמקרה זה יש לעמוד בה. הבקשה נסובה סביב החלטה קודמת של ועדת הערר לשירות הקבע, טריבונל המתמחה בעניינים אלה, שגם החלטתו הייתה מנומקת דיה, ולכן לא הצדיקה את רשות הערעור. יתר על כן, המבקש לא הביא ראיות מספיקות להוכחת טענותיו כי היה מקום לאפשר לו לפרוש מוקדם יותר. על אף שייתכן שיש טעם מסוים בטענות המבקש בדבר סמכות הוועדה, אין בכך כדי לשנות את התוצאה. השופט גם מנצל הזדמנות זו להמליץ על איחוד ועדת הערר לשירות קבע וועדת הערר לפי חוק הגמלאות, שכן קיים קשר הדוק בין תחומי אחריותן. הדבר ימנע דיון בסוגיות מפוצלות הנוגעות לפרישה מתפקידי שירות קבע. לבסוף, הבקשה נדחית, והמבקש חויב בהוצאות המשיב בסך של 5,000 ₪.