בת"ת 23331/09

תקציר

התובעת, שנפצעה בתאונת דרכים בגיל 22, תבעה מהנתבעת פיצויים בגין צרכי המחיה והשיקום המיוחדים שלה. התובעת, שלא הייתה לה משפחה משלה, לא יכלה לגור עם דודתה בשל חוסר נגישות דירתה. בית המשפט היה צריך להחליט על תדירות וסכום התשלומים שעל הנתבעת לשלם לתובעת עבור הטיפול בה, דיור וצרכים אחרים. השופטת הסכימה עם דרישת התובע לסיוע מלא, אך הפחיתה את הסכומים הנתבעים בגין מספר פריטים. הנתבע חויב לשלם לתובע 42,500 ₪ מראש, וכן 25,500 ₪ עבור כל אחד מהחודשיים הראשונים ו-11,500 ₪ עבור ארבעת החודשים הבאים. תשלומים אלה כללו שכר דירה, הוצאות משק בית, טיפולים רפואיים, רכישת רהיטים וכיסאות גלגלים, צורכי מחיה והתאמות בבית הדודה לצורך נגישות. השופטת הורתה גם על תשלום חודשי של 10,000 שקל למטפל, שייבדק לאחר חודשיים. ההחלטה הדגישה את זמניותם של תשלומים אלה, למעט שכרה של המטפלת, שהתבסס על צרכיה השוטפים של התובעת. עוד ציינה השופטת כי הצו אינו מונע מהתובע לחזור לבית המשפט לקבלת פיצוי נוסף במידת הצורך.