תמ"ש 42858-03-10

תקציר

המקרה שלפנינו עוסק בסכסוך משפטי ממושך ומר בין בני זוג פרודים בנוגע למזונות ילדים והסדרי ראייה לבתם בת העשר, קטינה. האב, ערבי מוסלמי, מבקש לבטל את חובת המזונות שלו, בנימוק של חבלה מכוונת של האם ביחסיו עם בתם, שמסרבת לראותו בשש השנים האחרונות. אמה של קטינה, יהודייה, לעומת זאת, מאשימה את האב בסיכון שלומה של בתם וטוענת כי מעשיה מוצדקים להגנת הילדה. בית המשפט קיבל לאורך השנים סיכומים רבים, דו"חות מעובדים סוציאליים וחוות דעת מפסיכולוגים מומחים, המפרטים את הפרידה החריפה, את חסימת זכויות הביקור של האם ואת ההשפעה השלילית של שני ההורים על הילד. כתוצאה מההסתה והשפעתה המתמשכת של האם, קטינה מחזיקה בדעות קיצוניות, תופסת את אביה כ'אויב' ומביעה רצון למחוק אותו מחייה. היא רואה בבעלה הנוכחי של אמה, אותו היא מכנה "אבא", כאביה האמיתי. השופט, לאחר ששקל בכובד ראש את הנסיבות המורכבות, פוסק לטובת האב. הם קובעים כי האם הרחיקה באופן שיטתי את קטינה מאביה וכי התנהגותה הקיצונית כלפיו אינה מוצדקת. לכן, עד לשינוי גישתה של קטינה, האב פטור מתשלום מזונות. השופט גם פוסק לאב הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים ומורה לאם לשלם אותן. פסק דין זה, המהווה מוצא אחרון בסכסוך המתמשך, נועד להגן על טובת הילד ומעודד כבוד ויחסים בריאים. יש לציין כי מעשיה של האם, המונעים על ידי האג'נדה שלה, השפיעו קשות על רווחתה הרגשית והנפשית של קטינה. השופט מסיים בתקווה שהאם תבין סוף סוף את הנזק שגרמה לבתה ותפסיק לעודד את ניתוק הקשר של קטינה עם אביה.