ת"א 10240-07-22

תקציר

פסק הדין דן במסגרת הנורמטיבית לקביעת הזכות לתשלום שכר במקרה של שירות מקצועי, תוך הבחנה בין דיני החוזים לבין דיני עשיית עושר ולא במשפט. מסקנתה היא כי תביעת התובעים לדמי חוזה דינה להידחות מאחר שההסכם בוטל על ידי התובעים עצמם, ולפיכך מאפשרת רק תביעה חוזית בגין השכר המוסכם הקשור לעבודה שבוצעה על פי ההסכם. בית המשפט מורה לנתבעת לשלם לתובעים 30,250 ₪ בתוספת מע"מ כגמול הולם עבור העבודה שבוצעה, שישולם בתוך 30 יום. סכום זה מחושב על פי הסכם עליו המליצה לשכת עורכי הדין, הקובע את שכר הטרחה על 11% מסך הסכום שקיבל הנתבע. בקשת התובעים לרכיבים נוספים כגון אגרת בית משפט, הוצאות משרד ופיצוי בגין עוגמת נפש נדחית, וכל צד אחראי להוצאותיו. השופטת דוחה גם את טענת הנתבע לקיזוז בגין חוב ונזק לא ממוני, שכן היא נעדרת הוכחות והצדקות. ככלל, התביעה מתקבלת באופן חלקי, והנתבע נדרש לבצע את התשלום בתוך פרק הזמן הנקוב.