רע"א 4249/17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם שהורה על פינוי יחיד, המבקש, מדירה ששכר. צו הפינוי הראשוני ניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים, אשר קבע כי המבקש אינו דייר מוגן ואף לא עמד בתשלומים על פי חוזה נוסף לכאורה. לאחר מכן ניסה המבקש לערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים, לצד בקשה לעיכוב ביצוע, שנדחתה. שופט בית המשפט המחוזי קבע כי בקשת הערעור הוגשה כלאחר יד וכי סיכויי הצלחת הערעור נמוכים, במיוחד כאשר מדובר בקביעות עובדתיות. בנוסף, הבקשה הוגשה לאחר מועד הפינוי שנקבע, מה שהחליש עוד יותר את עניינו של המבקש. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר, שגם היא נדחתה. השופט הדגיש את זיוף החתימות, שהוא עניין משמעותי, ואת זמניות זכויות השכירות של המבקש. עוד נקבע בפסק הדין כי זכותו של המבקש לדירת מגורים גוברת על שיקולים אחרים, לרבות ממצאי הזיוף והשיהוי בהגשת בקשה לעיכוב ביצוע. בקשת רשות הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע נדחו, והמבקש חויב לפנות את הדירה.