ע"א 48677-01-17

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך בין שני שכנים, שמש ורחבוך, שהיו מעורבים בסכסוך קולני שנבע מהנמכת התריסים בביתו של רחבוך. שמש הגיש תלונות למשטרה הצבאית, למשטרה ולמס הכנסה, בטענה שרקשוב מנהל מביתו עסק לצילום בלתי חוקי. בית משפט קמא פסק לטובתה של רחבוך, בקובעו כי התלונות שהגיש שמש לא היו כדין. בית המשפט ביסס את החלטתו על הראיות והעדויות שהוצגו, ויצר רושם בלתי אמצעי לגבי אמינות העדים. נקבע כי מעשיו של שמש הונעו מנקמה והיוו הטרדה מכוונת. בית המשפט גם ביקר במקום כדי להעריך את רמות הרעש של התריסים, וקבע כי הם מינוריים וכמעט בלתי מורגשים. באשר לטענת רחבוך המפעילה עסק לצילום, לא מצא בית המשפט כל ראיה לכך, והתלונות נתפסו כמעשה נקמה. בית המשפט פסק לרחבוך פיצוי של 60,000 ש"ח בגין עוגמת נפש ופגיעה בשמם הטוב, ו-30,000 ש"ח נוספים בגין סדרת ההפרעות שנגרמו כתוצאה מהתנהלותו של שמש, שאותן תיאר בית המשפט כניצול חמור של כוח. שמש ערער על פסק הדין, אך ערכאת הערעור דחתה אותו, הסכימה עם קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא ולא מצאה עילה להתערב. ערכאת הערעור הדגישה את יתרונו של בית משפט קמא בהערכת מהימנות העדים והראיות שהוצגו. בדחותה את טענותיה השונות של שמש בנוגע לפסק הדין, אישרה ערכאת הערעור את החלטת בית משפט קמא והורתה לשמש את שמש לכיסוי הוצאותיה המשפטיות של רחבוך.