ת"א 767/07

תקציר

הנתבע השכיר את מקרקעיו לצד שלישי וחלק על גובה דמי השכירות שנגבו. הוא שכר את שירותיו של התובע, עורך דין במקצועו, שייצג אותו בתיק עם הסכם שכר טרחה הקובע קיצוץ של 15% מכל סכום שיתקבל כשכר טרחה. התיק הגיע לבוררות כאשר הוגשה תביעה שכנגד כנגד כנגד הנתבע, אליה השיב עורך הדין-התובע בשם הנתבע. הבורר פסק לטובת הנתבע ביחס לתביעה העיקרית, אך הורה לו לשלם לעורך דינו לשעבר שכר טרחה בסך 45,000 ₪, המגיע לו באופן מיידי, עליו ערער הנתבע. בית המשפט מצא כי פסק הבוררות חרג מהסכם שכר הטרחה בין הנתבע לתובע, שעמד בבסיס הבוררות, בכך שקבע שכר טרחה גבוה מ-15% המוסכם ולא התנה את התשלום בתוצאות התיק. עוד ציין בית המשפט כי הסכם הבוררות היה צריך לשקף את הסכם שכר הטרחה ולכן סמכותו של הבורר מוגבלת בתנאיו. מאחר שהתובע כבר לא ייצג את הנתבע, תיקן בית המשפט את פסק הבורר, וקבע את שכר הטרחה על 7% מכל סכום שנפסק לנתבע בתיק העיקרי, שישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחה בסך 2,500 ₪ בגין התביעה שכנגד בתוך 45 יום. כל צד היה אחראי להוצאות המשפט שלו.