עמ"נ 36563-12-16

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים, שהורה לרשות האוכלוסין לדון בבקשת מקלט של אזרח הודי מטעמים פוליטיים, ולא לדחות אותה על הסף על בסיס טכני פרוצדורלי. המשיב, צעירה שנכנסה לישראל שלא כדין, הגישה בקשת מקלט למעלה משנה לאחר הגעתה. על פי הנוהל, בקשות מקלט המוגשות לאחר תקופה של שנה נדחות בדרך כלל ללא דיון. בית הדין לעררים, שהכיר ברגישותו של המקרה ובהשלכות האפשריות של דחייה על הסף, החליט כי הבקשה ראויה לדיון נוסף לגופה והורה לרשות לקיים דיון מלא. הרשות ערערה על החלטה זו, בטענה כי היא מעודדת אזרחים זרים לעכב את בקשותיהם. עם זאת, בית המשפט אישר את החלטת בית הדין לעררים והדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו וכי דחייה על הסף היא צעד דרסטי שיש לשמור למקרים קיצוניים. בית המשפט הדגיש גם את ההשלכות החמורות של דחיית בקשות מקלט ללא דיון ענייני ולא ראה הצדקה להתערב בהחלטת בית הדין לעררים, הנופלת בגדר הסבירות. עוד הדגיש בית המשפט כי החלטת בית הדין לעררים אינה מצדיקה סטייה, מה גם שהורה לוועדה לקיים דיון לגופה של הבקשה. משכך, דחה בית המשפט את הערעור והורה למערערת לפצות את המשיב.