ע"א 4299/11

תקציר

הערעור מערער על החלטת ועדת הערר למיסוי מקרקעין, אשר דחתה את בקשת המערער לפטור ממס רכישה בנימוק שהדירה שרכש היא "דירת מגורים". המערערת טוענת כי ועדת הערר שגתה בפרשנות המונח "דירת מגורים" בהקשר של מס רכישה, וכי יש לפרשו באותו אופן שבו מפרשים את המונח לצורך מס שבח, וממילא נסיבות מקרה זה מקיימות את דרישות הפטור. המשיב, לעומת זאת, תומך בעמדת ועדת הערר. השופט עמית מדגיש את האינטרס הציבורי בשמירה על חופי הים והשימוש המוגבל בדירות הנופש הסמוכות להם, הבא לידי ביטוי הן במצב התכנוני של הקרקע עליה הם ממוקמים והן בחוזי הרכישה עליהם חתמו הרוכשים, לרבות המערערת. השופט עמית מסביר את ההבדלים בין מס רכישה למס רווחי הון, ומציין כי הגדרת "דירת מגורים" אינה זהה בשני סוגי המס. לדבריו, חוק מס רכישה קובע מבחן משולב הכולל יסודות אובייקטיביים וסובייקטיביים כאחד, ואילו חוק מס שבח קובע מבחן אובייקטיבי בלבד. לאחר שדן במבחנים לקביעת הגדרת "דירת מגורים" בהקשר של מס רכישה, מקבל השופט עמית את המבחן בן שלושת החלקים שניסח השופט גרוניס ברע"א 22/89 מנדל נ' מינהל מס שבח מקרקעין. בהחלת מבחן זה על נסיבות הערעור הנוכחי, ולאור מצבה התכנוני של הקרקע והוראות חוזה הרכישה, מגיע השופט עמית למסקנה כי הדירה שנרכשה על ידי המערערת אינה יכולה להיחשב כ"דירת מגורים". לפיכך, הערעור נדחה. סגני הנשיא מ' נאור וא' שוהם מסכימים. המערערת תישא בהוצאות המשיב בסך של 30,000 ₪.