ע"א 29307-07-23

תקציר

ערכאת הערעור החליטה לדחות את הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא. עניינו של המקרה בסכסוך על תביעת ביטוח לרכב גנוב, אשר חברת הביטוח המשיבה הכחישה זאת. בית משפט קמא מצא בעיות במהימנותה של המערערת ובראיותיה, לרבות סתירות בהודעותיה ובתצהיריה. ערכאת הערעור הסכימה כי קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא היו סבירות ומבוססות, ועל כן בחרה שלא להתערב. כמו כן, בחן בית המשפט ראיות מתיק חקירת משטרה שעוררו ספקות נוספים באשר לטענת הגניבה של המערער. המערערת טענה כי המשטרה סגרה את תיק החקירה בגין הגניבה מבלי שמצאה אשמה, דבר שהיה אמור לפעול לטובתה. עם זאת, בית המשפט הסביר כי סגירת החקירה מחוסר ראיות אין משמעותה בהכרח היעלמות החשד. עוד צוין, כי המערערת לא הציגה כל הצדקה לאי הגשת תצהיר מטעם בעלה, שיכול היה להבהיר חלק מהסתירות, ועל כן אושרה החלטתו של בית משפט קמא שלא לאפשר את עדותו. ככלל, בית המשפט שלערעור הסכים עם הערכתו של בית משפט קמא כי המערערת לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת טענתה, והערעור נדחה בהוצאות שנפסקו למשיב. השופט א' טובי והשופט א' כנעאן הסכימו עם ההחלטה.