ע"א 6886/09

תקציר

הערעור מתייחס לשתי בקשות שהוגשו במסגרת הליכי פשיטת רגל של שני חייבים. הבקשות הוגשו על ידי הנאמן על נכסי החייבים והבנק לו היו חייבים החייבים. הנאמן טען כי השעבודים על נכסי החייבים לטובת הבנק לא נרשמו כדין, ולכן אין לאפשר לבנק להמשיך בהליכי המימוש. בית המשפט המחוזי קבע כי השעבודים אכן נרשמו כדין, והערעור בחן האם הפרטים הספציפיים של ההלוואות נדרשו להירשם במרשם השכונות. בית המשפט קבע, כי תכליתה של דרישת הרישום היא מתן פרסום לשם הגנה על האינטרסים הלגיטימיים של צדדים שלישיים, ואין בהעדר פרטים ספציפיים כדי לגרוע מכך שבעל עניין יכול ללמוד על קיומו של חיוב מהרישום. בית המשפט התייחס לחוסר המעשיות של רישום כל הסכם הלוואה ספציפי, וקבע כי די ברישום משכון בגין הסכם מסגרת אשראי. עוד קבע בית המשפט כי אין להמשיך בהליכי המימוש של הבנק על אחד הנכסים המשועבדים, שכן הזכויות בנכס זה שנויות במחלוקת בין צדדים אחרים, והורה לבית המשפט המחוזי לבחון טענות אלה. לבסוף, קבע בית המשפט כי אין זה ראוי שיכריעו בסכסוכים אחרים בין הנאמן לבין הבנק, הנוגעים לחלוקת תמורת מימוש הנכסים, ועל כן סוגיות אלה הוחזרו להכרעתו של בית המשפט המחוזי. ככלל, הערעור התקבל באופן חלקי, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.