ת"א 1020/02

תקציר

המקרה המדובר הוא מקרה מצער של עובד שנפל מפיגום ונפצע. תאונה זו אירעה ביום 12.7.94, והעובד, מר אושרי מורגן, תבע את מעסיקו, נדיר צבעים בע"מ, ואת המבטחת שלהם, דולב חברה לביטוח בע"מ. צדדים אלה, מצידם, הגישו הודעת צד ג' נגד רפפורט טכנולוגיות בע"מ, הבעלים לכאורה של הפיגומים, והמבטחת שלהם, מנורה חברה לביטוח בע"מ. המוסד לביטוח לאומי אף הגיש תביעה נגד רפפורט ומנורה בגין ההטבות המגיעות להם מהתובע. עובדות היסוד אינן שנויות במחלוקת. קבלן המשנה מליבו בע"מ ביצע פרויקט במלון דן פנורמה בתל אביב, ושכר את רפפורט לביצוע משימות מסוימות. רפפורט שכר את חברת נדיר צבעים בע"מ לביצוע "ציור אמנותי". בזמן שצייר תקרה, מורגן, עובד של נדיר, נפל מפיגום ופצע את שני קרסוליו. יש הסכמה חלקית בשאלת האחריות. הנתבעים הודו באחריות לאירוע והסכימו לאחריות של 90%, ואילו 10% הנותרים יוחסו לרשלנות תורמת של התובע עצמו. הצדדים חלוקים בדעותיהם באשר להיקף הנזק שנגרם, כאשר התובע דורש פיצוי בסך 250,000 ₪ בגין כאב וסבל, ונזקים נוספים הכוללים הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הוצאות ניידות, הוצאות נעליים מיוחדות ו"הוצאות כיס". מהראיות עולה כי התאונה אירעה עקב פיגומים לא בטיחותיים ו/או היעדר שיטות עבודה או פיקוח בטיחותיים. ברור גם כי הפיגומים לא מנעו מהתובע ליפול, כפי שהיה עליו לעשות. עם זאת, הבעלות על הפיגומים שנויה במחלוקת, כאשר התובעת טוענת כי הם שייכים לרפפורט. בית המשפט קובע כי נדיר לא הוכיח כי רפפורט היה הבעלים של הפיגומים, אך אין בכך כדי לפטור את רפפורט מאחריות, שכן הייתה להם חובה לפקח ולוודא שלא נעשה שימוש בפיגומים לא בטיחותיים באתר העבודה. רפפורט מקבל אפוא 20% אחריות, בעוד נדיר אחראי על 80% הנותרים. באשר לנכות הרפואית שנגרמה עקב התאונה, מקבל בית המשפט את חוות דעתו של המומחה, ומקצה לתובע 36% נכות. בית המשפט בחן בכובד ראש את המושג "נכות תפקודית" ואת ההבחנה בינו לבין "ליקוי כושר השתכרות", וקבע כי האחרון קרוב לשיעור הנכות הרפואית. השופטת צפתה במספר סרטוני אבטחה של התובע שצולמו לאורך תקופה ארוכה וציינה כי למרות שהליכתו אינה רגילה, הוא פעיל ויכול לבצע פעולות יומיומיות, לרבות ניהול מינימרקט משפחתי. לפיכך נקבע הפסד כושר ההשתכרות של התובע בשיעור נמוך מזה שנטען. השופטת סיפקה גם חישובים של הפסדי שכר בעבר ובעתיד, כאב וסבל, הוצאות ניידות, הוצאות נעליים מיוחדות והוצאות כיס, והגיעה לנזק כולל של 2,011,512 ₪ לאחר ניכוי של 10% בגין אשמתו התורם של התובע. מסכום כולל זה מנוכות הקצבאות המתקבלות מהמוסד לביטוח לאומי, כך שנותרת יתרה בסך 699,489 ₪, אותה חויבו הנתבעים לשלם לתובע. כמו כן חויבו הנתבעים בתשלום שכר טרחת עורך דינו של התובע והוצאות משפט. בנוסף, מנורה חויבה לשלם לנתבעים ולמוסד לביטוח לאומי סכומים נקובים, הכוללים שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום כ"ד אב תשס"ה (29/08/2005).