רע"א 7711/21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטה שהתקבלה בדרך של בוררות. השופט מדגיש כבר בפתח הדברים כי רשות ערעור על החלטות בוררות ניתנת רק בנסיבות חריגות, ומקרה זה אינו נופל לקטגוריה זו. הסכם הבוררות בין הצדדים קובע כי הבורר אינו כבול לדין המהותי, לא לדיני הראיות ולא לסדרי הדין בבית המשפט. העותר טען כי משמעות הדבר היא שהבורר מנוע מלפסוק על פי הדין המהותי, אך השופט חולק על פרשנות זו. השופט מסביר כי בעוד שלבורר בהחלט יש שיקול דעת לפסוק מחוץ לדין המהותי, הבורר אינו מחויב לעשות כן. תפקידו של הבורר הוא למצוא פתרון צודק ומהיר לסכסוך, ואם לפי שיקול דעתו, החלת הדין המהותי היא דרך הפעולה הראויה, אזי הוא חופשי לעשות כן. כמו כן, השופט מדגיש כי פסק הבורר ניתן לו כבוד ובית המשפט לא יתערב בהפעלת שיקול הדעת של הבורר, במיוחד כאשר הוא פטור מהדין המהותי. עוד מציינת השופטת כי הבורר כבול לתנאי ההסכם בין הצדדים, ולכן כל פסק דין חייב להיות בהתאם להוראות שבו. בסופו של דבר, בקשת הערעור נדחית, ומשלא התבקשו הוצאות, לא ניתן צו בעניין זה.