רע"א 70953-04-26

תקציר

**ניתוח משפטי מקיף של פסק דין רע"א 70953-04-26 פלוני נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ** **מבוא:** פסק דין זה, הניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום רפואת הכאב. המחלוקת המרכזית נסובה סביב השאלה האם קיים "ראשית ראייה" המצדיק מינוי מומחה כאב, וכן סביב הפרשנות של חוות דעת מומחה אורתופדי והגדרת תחום מומחיותו. **עובדות הרקע:** המבקש נפגע בתאונת דרכים והגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית משפט השלום מינה מומחה אורתופדי, אשר קבע למבקש 5% נכות בגין הגבלות תנועה בעמוד השדרה הצווארי ו-5% נכות בגין הגבלות תנועה בעמוד השדרה המותני. בהמשך, ביקש המבקש מינוי מומחה בתחום רפואת הכאב, בטענה שהוא סובל מתסמונת כאב כרונית עם הקרנות וכאבים כפי שתוארו במסמכים רפואיים, כולל טיפול במרפאת כאב. בית משפט השלום דחה את הבקשה, בטענה שהכאב הוא תוצר לוואי של הבעיה האורתופדית, אשר כבר נדונה על ידי המומחה האורתופדי, וכי דרישת "ראשית ראייה" לא התקיימה. לאחר שאלות הבהרה למומחה האורתופדי, שהבהיר כי רפואת הכאב אינה בתחום מומחיותו ואינו מתנגד למינוי מומחה כאב, דחה בית משפט השלום שוב את הבקשה. **ההחלטה המרכזית של בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור, ונתן רשות ערעור וקיבל את הערעור לגופו. נקבע כי יש למנות מומחה רפואי בתחום רפואת הכאב, והמשיבה תישא בהוצאות המומחה ובחלק מהוצאות המבקש. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין:** 1. **דרישת "ראשית ראייה" למינוי מומחה בתחום הכאב:** * **הגישה הליברלית:** בית המשפט הדגיש את הגישה המקלה והליברלית בפסיקה הנוגעת לדרישת "ראשית ראייה" לצורך מינוי מומחה רפואי בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. נקבע כי די ברף נמוך של "קצה חוט" הנלמד ממסמכים רפואיים כדי להצדיק בירור מקצועי. * **הכאב כנושא עצמאי:** על אף שלא בכל מקרה של תלונה על כאב יש למנות מומחה כאב ייחודי, נפסק כי במקרים מתאימים, בהם הכאב עומד בפני עצמו ויש לו השפעה מרחיקת לכת על איכות חייו של הנפגע, יש להתייחס לכאב כנושא עצמאי. * **הבחנה בין כאב כסימפטום לכאב כתסמונת:** בית המשפט הבחין בין מקרים בהם הכאב הוא פועל יוצא של בעיה רפואית שכבר נדונה על ידי מומחה בתחום הרלוונטי, לבין מקרים בהם הכאב מוביל לתסמונת כאב כרונית הנבדלת באופן ניכר מתחומים אחרים. הדגש הוא על קיומה של "תסמונת כאב כרונית" המהווה בעיה נפרדת. * **התייחסות לטיפול במרפאת כאב ואבחון כ"תסמונת כאב כרונית":** קריטי היה בפסק הדין, הטיפול שעבר המבקש במרפאת כאב, והאבחנה שנרשמה בתיקו הרפואי כ"סובל מתסמונת כאב כרונית, כאבי גב צווארי ומתני עם מרכיב עצבי". מסמך זה, שנערך במסגרת טיפול שוטף ולא הוזמן, נחשב כ"ראשית ראיה" המצדיקה בירור נוסף. 2. **פרשנות חוות דעת מומחה והגדרת תחומי מומחיות:** * **מומחיות נפרדת:** תשובת המומחה האורתופדי, שהבהיר כי רפואת הכאב אינה קשורה לתחום האורתופדי וכי חוות דעתו התייחסה לנכות האורתופדית בלבד, הייתה משמעותית. היא חיזקה את הטענה כי מדובר בשני תחומים נפרדים. * **הקשר בין חוות דעת המומחה להחלטת בית המשפט:** נקבע כי כאשר המומחה האורתופדי עצמו מבהיר שאינו מתייחס לתחום הכאב, והוא אינו מתנגד למינוי מומחה כאב, הרי שאין זה סביר שבית המשפט יקבע כי הכאב הוא חלק אינטגרלי מהבעיה האורתופדית. קביעה כזו של בית המשפט, בניגוד לעמדת המומחה, עשויה להוביל לעיוות דין. * **"ראשית ראייה" ואבחנה מרפאת כאב:** הדגש הושם על כך שקיימת אבחנה של תסמונת כאב כרונית עם מרכיב עצבי, דבר המצביע על בעיה שונה מהתחום האורתופדי. הדבר שונה ממקרים בהם התלונות נובעות אך ורק מהפגיעה האורתופדית, או כאשר הנפגע לא פנה למרפאת כאב. 3. **התערבות ערכאת ערעור בהחלטות ביניים:** * **שינוי נסיבות:** בית המשפט המחוזי התייחס לטענת המשיבה כי ערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות ביניים. עם זאת, נקבע כי המקרה הנוכחי הוא "מקרה חריג המצדיק התערבות", במיוחד לאור תשובת המומחה, אשר יצרה למעשה נסיבות חדשות. * **עיוות דין:** ההתערבות הוכרעה לאור החשש מפני "עיוות דין" למבקש, אם לא ימונה מומחה בתחום הכאב, שכן הדבר ימנע ממנו להוכיח את מלוא נזקיו. 4. **הליך בקשת רשות הערעור:** * **מועד הגשה:** בית המשפט קבע כי בקשת רשות הערעור הוגשה במועד, שכן ההחלטה הסופית ניתנה לאחר קבלת תשובת המומחה, והיא בגדר החלטה חדשה המאפשרת הגשת ערעור. ההחלטה הקודמת לא הייתה סופית לאור המשך הבירור מול המומחה. **חידושים משפטיים:** * **ביסוס "ראשית ראייה" על אבחנה רפואית במרפאת כאב:** פסק הדין מהווה חיזוק משמעותי לקביעה כי אבחנה של "תסמונת כאב כרונית" עם מרכיב עצבי, כפי שנרשמה במסמך רפואי ממרפאת כאב, מהווה "ראשית ראייה" מספקת למינוי מומחה בתחום הכאב. * **משקל לעמדת המומחה האורתופדי בנוגע להגדרת תחום הכאב:** פסק הדין מדגיש כי עמדת המומחה האורתופדי, המבהיר כי רפואת כאב אינה בתחום מומחיותו, משפיעה על שיקול הדעת של בית המשפט לגבי הצורך במומחה כאב. * **הרחבת הכלל בעניין מינוי מומחה כאב:** ההחלטה מרחיבה את ההבנה כי ישנם מקרים בהם הכאב עשוי להוות עילה למינוי מומחה נפרד, גם אם קיים פגיעה אורתופדית. **סיכום:** פסק הדין מאשר את הגישה הליברלית בדבר מינוי מומחים רפואיים בתביעות נזקי גוף, ומדגיש את החשיבות של בחינת הכאב כתחום עצמאי כאשר קיימות לכך ראיות, כגון אבחנה של תסמונת כאב כרונית ממקור עצבי, כפי שנמצא במקרה זה. הוא מבהיר את הגבולות בין מומחיות אורתופדית למומחיות ברפואת כאב, ומצביע על נכונות בית המשפט להתערב בהחלטות קודמות אם מתגלות נסיבות חדשות או אם ההחלטה הראשונית עלולה להוביל לעיוות דין.