ע"מ 818/05

תקציר

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה את עתירתם של בני זוג נשואים, שלא היו להם ילדים משותפים, בעניין חלוקת נכסיהם לאחר גירושיהם. האישה טענה כי הדירה בה התגוררו, שנרשמה על שם הבעל, צריכה להתחלק ביניהם שווה בשווה, יחד עם חסכונותיהם, פנסיהם ושווי הרכב. בית המשפט קמא פסק נגד האישה, בנימוק של היעדר ניהול כלכלי משותף וללא ראיות לנכסים משותפים או כוונות לחלוקת נכסים. האישה ערערה על החלטה זו, וטענה כי משך נישואיהם, תרומתה למשק הבית ואמונה בניהול הפיננסי של בעלה מרמזים על שותפות משותפת וזכאות למחצית הנכסים. ערכאת הערעור הסכימה עם טענות האישה, והדגישה את "רוח התקופה" המעדיפה שיתוף בנכסים, במיוחד בדירות מגורים, ואת חשיבות ההגינות ותום הלב במערכות יחסים. השופטים ציינו כי הבעל מעולם לא הצביע על כוונה להוציא את האישה מהבעלות בדירה, והיעדר הסכם ממון תומך בטענת האישה. לפיכך קבע בית המשפט כי יש לחלק את הדירה, החיסכון, הפנסיה והרכב באופן שווה בין בני הזוג לשעבר. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאות המשפט שלהם. פסק דין זה ניתן ביום 8.5.2006.