עת"א 47864-12-12

תקציר

החלטת הרוב של השופטים, ר' שפירא וא' קיסריה, הורתה להחזיר את עניינו של העותר לוועדת השחרורים לדיון חוזר, בהתחשב בנסיבות המקרה. השופט א' גרשון חלק על כך. העותר, תושב הרשות הפלסטינית, הורשע ונגזר דינו בגין קשירת קשר לגניבת כלי רכב והעברתם לרשות הפלסטינית. הוא נכלא בגין עבירה זו ולאחר מכן הגיש בקשה לשחרור מוקדם, אשר נדחתה על ידי ועדת השחרורים בטענה כי הדבר יסכן את שלום הציבור. השופטים ר' שפירא וא' קיסריה הסכימו כי החלטת ועדת השחרורים אינה צריכה לעמוד, שכן המסוכנות לציבור מבוססת אך ורק על חומרת העבירה. הם הפנו לפסיקה קודמת, שקבעה כי חומרת העבירה אינה מעידה בהכרח על סיכון לציבור לאחר השחרור. במקום זאת, יש להתמקד בסיכון שהאסיר יבצע עבירות נוספות נגד אזרחים ישראלים. הם סברו כי על ועדת השחרורים לבחון מחדש את המקרה, בהתחשב בהבחנה זו. השופט א' גרשון חלק על כך וסבר כי יש לדחות את הערעור. הם הדגישו את האופי המסוכן של עבירת העותר, שכללה כניסה לישראל שלא כדין והשתתפות בזירת פשע מאורגן. לדברי השופט גרשון, העובדות שהוצגו מהוות סכנה משמעותית לשלום הציבור. בנוסף, הם הביעו ספקנות לגבי היתכנות שחרורו של העותר, בנימוק של היעדר מנגנוני פיקוח אפקטיביים על תושבי הרשות הפלסטינית עם שחרורם. גרשון התייחס גם למידע מודיעיני שהצביע על מעורבותו של העותר בפשע נוסף, שהצביע על התנהגות לקויה בכלא.