עש"א 20469-10-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **מבוא:** פסק הדין דן בערעור שהוגש על ידי "כ.נ. מחסני השוק בע"מ" (להלן: "המערערת") כנגד הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן: "המשיבה" או "הרשות") על החלטתה להטיל על המערערת עיצום כספי בסך 219,960 ₪. העיצום הוטל בעקבות ביקורות שבוצעו בשני סניפים של המערערת, בקריית גת ובצור הדסה, ונמצאו הפרות של חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"). **רקע כללי וההליך המנהלי:** 1. **העיצום הכספי:** ההחלטה להטיל עיצום כספי מבוססת על סעיף 22כ לחוק. העיצום המקורי עמד על 329,940 ₪, אך הופחת תחילה ב-10% (בהתאם לתקנה 2(1) לתקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) תשע"ה-2014) בשל היעדר הפרות בשנים האחרונות, ובהמשך הופחת ב-30% נוספים (בהתאם לתקנה 2(3) לאותן תקנות) לאחר שהמערערת הציגה אסמכתאות לתיקון ההפרות ומניעת הישנותן. העיצום הסופי עליו הוגש הערעור עומד על 219,960 ₪. 2. **ההפרות הנטענות:** * **סניף קריית גת:** אי הצגת מחירים על מוצרים או על המדף (סעיף 17ב(א)-(ב) לחוק), וחיוב גבוה יותר בקופה מהמחיר המוצג (סעיף 2(א)(1) ו-2(א)(13) לחוק). * **סניף צור הדסה:** הטעיה לגבי מקום הייצור של ארבעה סוגי ירקות (סעיף 2(א)(8) לחוק). 3. **הליך הערעור:** הערעור מתמקד בטענות פרטניות לגבי אי הוכחת טענות הרשות, עיתוי הביקורות (בתקופת מלחמת "חרבות ברזל"), סבירות ומידתיות החלטת הממונה, ושקילת חלופות אכיפה. **עיתוי ביצוע הביקורות והשפעת המלחמה:** 1. **טענת המערערת:** הביקורות נערכו בשבועות הראשונים שלאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", תקופה בה הסניף בקריית גת פעל תחת מחסור חמור בכוח אדם, וזאת מול עומס לקוחות חריג. 2. **עמדת הרשות:** הרשות פרסמה "הנחיה מקלה" תוך הבנת הקשיים, אך הדגישה כי הוראות החוק בנוגע להצגת מחירים נותרו בתוקף. לטענתה, סעיף 17ב לחוק נותר בעינו, והמערערת לא עמדה בתנאי ההקלה. הרשות ציינה כי גם הצרכנים חוו את מצב החירום, ואין מקום להקלות לעוסקים ולהימנע מאכיפה. 3. **קביעת בית המשפט:** בית המשפט לא מצא בסיס משפטי לדרישה להימנע מכל ביקורת ואכיפה בשל המלחמה. לכן, עצם עיתוי הביקורות לא היווה עילה לביטול העיצום. עם זאת, בית המשפט ציין כי התחשב בעניין זה בפסיקת ההוצאות. **חלופות אכיפה:** 1. **טענת המערערת:** ראוי היה כי הרשות תסתפק בהתראה מנהלית או התחייבות להימנע מהפרה. * **התראה מנהלית:** המערערת טענה כי ההנחיה המקלה היוותה הוראה חדשה או שינוי מדיניות אכיפה, ולכן היה מקום לאפשר תקופת הסתגלות באמצעות התראה מנהלית. * **התחייבות להימנע מהפרה:** המערערת טענה כי בהתאם לסעיף 22טז לחוק, ניתן היה להסתפק בהתחייבות להימנע מהפרה, במיוחד לאור תיקון ההפרות. 2. **עמדת הרשות:** * **התראה מנהלית:** החלופות בנוהל לא התקיימו. ההנחיה המקלה היוותה חלופה אפשרית לאופן סימון מחיר, אך לא ביטלה את הוראת החוק. החובה להציג מחירים המשיכה לחול. * **התחייבות להימנע מהפרה:** המערערת מנועה מלהעלות טענה זו משלא העלתה אותה בהליך המנהלי. בנוסף, התקיימו מספר רב של הפרות. 3. **קביעת בית המשפט:** * **התראה מנהלית:** בית המשפט דחה טענה זו. ההנחיה המקלה נועדה להקל ולא דורשת זמן הסתגלות. גם אם היה דרוש זמן הסתגלות, בתקופת הביניים חל החוק. * **התחייבות להימנע מהפרה:** בית המשפט קיבל את עמדת הרשות, כי בהתחשב במספר ההפרות הנטענות, לא ניתן היה להסתפק בהתחייבות להימנע מהפרה. **סבירות ומידתיות:** 1. **טענת המערערת:** מדובר בהחלטה לא סבירה ולא מידתית. הכשלים היו נקודתיים ותוקנו מיד. הסנקציה "המעין עונשית" פוגעת בקניין, ולכן יש לנקוט משנה זהירות (תוך הפניה לבג"ץ בית סוריק, אך בית המשפט מצא שהשוואה זו אינה מתאימה). המערערת טוענת לביקורת שיפוטית רחבה יותר על החלטות מנהליות. 2. **עמדת הרשות:** הרשות היא הגוף המקצועי המתמחה בתחום, ולכן יש להתערב בשיקול דעתה רק במקרים של חוסר סבירות קיצוני. 3. **קביעת בית המשפט:** * **היקף הביקורת השיפוטית:** בית המשפט אישר כי קיימת מחלוקת בפסיקה לגבי היקף הביקורת, אך לרוב היא אינה מצומצמת כבהליך מנהלי, אך גם אינה "החלטה מחדש" במקום הרשות. יש לשקול את היותה של הרשות גוף מקצועי. * **סבירות ומידתיות:** בית המשפט התמקד בעיתוי הביקורות. למרות שהמערערת הציגה מסמך לגבי קשיים בכוח אדם, המצב התאזן בהדרגה, ולא הוכח קשר ישיר בין מצבת כוח האדם לפדיון. בית המשפט לא מצא כי עצם ההחלטה לבצע את הביקורת במועד זה בלתי סבירה באופן שדורש ביטול. **העיצום בסניף צור הדסה (הטעיה לגבי מקום הייצור):** 1. **ההפרה הנטענת:** שלט שהוצב במחלקת ירקות ופירות לפיו "כל מוצרי הירקות הינן חקלאות ישראלית בלבד", כאשר ארבעה סוגי ירקות היו מיובאים (עגבניות, קישואים, זוקיני, שום). הפרה של סעיף 2(א)(8) לחוק. 2. **טענות המערערת:** * השלט הוצב ביוזמת עובדת, בניגוד להנחיות, והוסר מיד. * לגבי "שום באריזה", המוצר היה ארוז וסומן כמקורו בסין, והקונה הממוצע יודע זאת. הפניה לפס"ד בן סימון (לגבי גילוי ברור). * לגבי "עגבניות במשקל", היו גם עגבניות ישראליות, ותעודת משלוח מעידה על אספקת עגבניות ישראליות. * לגבי "קישואים וזוקיני במשקל", הראיות התבססו על ארגזי יבוא, אך היו גם קישואים ישראליים. אין מקום להבחין בין קישוא לזוקיני. 3. **עמדת הרשות:** * המערערת אחראית למעשי עובדיה. השלט הוסר לאחר הביקורת, אך ההפרה התקיימה בזמן הביקורת. * השלט היה גורף ולא מסויג, גרם להטעיה ולבלבול. * לגבי עגבניות: דוח החוקר ודברי אחראית המשמרת מעידים על הצגת עגבניות יבוא למרות השלט. * לגבי קישואים וזוקיני: החוקר צילם עובד פורק סחורה מארגזים מטורקיה. היו גם קישואים וזוקיני מיובאים. קיימת הבחנה בין קישוא לזוקיני במחיר ובסימון. 4. **קביעת בית המשפט:** * **אחריות המערערת:** בית המשפט אימץ את עמדת הרשות כי המערערת אחראית למעשי עובדיה, וכי הטלת אחריות חיונית להגנה על הצרכן. * **שום באריזה:** בית המשפט דחה את הטענה. סעיף 17(א) לחוק עוסק בתוצרת חקלאית לא ארוזה, אך גם בתוצרת ארוזה חלה חובת סימון לא מטעה. ההפרה היא לפי סעיף 2(א) לחוק (הטעיה). השלט הגורף יצר הטעיה ובלבול, למרות שהאריזה ציינה מקור יבוא. הפניה לפס"ד בן סימון נדחתה כלא רלוונטית. * **עגבניות במשקל:** בית המשפט קיבל את עמדת הרשות. דוח החוקר, זיהוי ארגזי יבוא, ותיעוד של אחראית המשמרת (שאישרה שימוש בשלט בשל שאלות לקוחות על יבוא מטורקיה) הובילו למסקנה כי היו עגבניות יבוא על המדף. * **קישואים וזוקיני במשקל:** בית המשפט דחה את טענות המערערת. למרות שהיו גם קישואים ישראליים, הוכח כי היו גם קישואים וזוקיני מיובאים, ואחראית המשמרת אישרה שכל הסחורה (למעט מעט עגבניות) נפרקה. המערערת עצמה הבחינה ברישומים ובמחיר בין קישוא לזוקיני, ולכן לא ניתן לטעון שמדובר באותו ירק. * **מספר ההפרות:** המערערת טענה כי מדובר בהפרה אחת (שלט אחד), והפנתה לפסק דין במאפיית נחמה. הרשות טענה שיש לדחות טענה זו, כי מדובר בירקות שונים, ויש בכך כדי למנוע תמריץ לביצוע הפרות רבות. בית המשפט אימץ את עמדת הרשות, תוך הסתמכות על פסקי דין (אינטרנט 006, רוהקר אחזקות) שקובעים כי יש להטיל עיצום נפרד בגין כל הפרה, כדי למנוע ריקון מתוכן של מנגנון ההרתעה. נקבע כי לא יהיה סביר להטיל עיצום עבור כל אריזה או כל ירק בודד, אך הטלת עיצום עבור כל סוג ירק מיובא שאפשר שנגרמה לגביו הטעיה, אינה בלתי מידתית או בלתי סבירה. **העיצום בגין אי הצגת מחיר בסניף קריית גת:** 1. **ההפרות הנטענות:** אי הצגת מחירים על מוצרים או על המדף (סעיף 17ב(א)-(ב) לחוק) עבור ארבע קטגוריות: ירקות ופירות (אנונה, ענבים ירוקים), בשר ועופות (גולש בקר, כרעיים עוף), חלב ומוצריו (חלב מועשר יטבתה), ודגים (סטיק טונה, ווינירפוד). 2. **טענות המערערת:** * **חלב ומוצריו:** טענה כי התמונות מטושטשות ואין תיעוד של חלק תחתון של המדף, וייתכן ששלט מחיר נפל. * **בשר ועופות:** * **גולש בקר:** לא תועד החלק העליון של המקרר, החלק התחתון כן הראה מחיר. * **כרעיים עוף:** צורפה תמונה המעידה על קיום שלט מחיר, והמחיר תאם לקבלה. 3. **עמדת הרשות:** * **חלב ומוצריו:** תמונות ברורות מראות היעדר מחיר על בקבוקי 2 ליטר. מנהל הסניף הוחתם על ההפרות. * **בשר ועופות:** * **גולש בקר:** המקרר תועד בחלקו העליון והתחתון. * **כרעיים עוף:** התמונה שצורפה על ידי המערערת לא צולמה על ידי החוקר בזמן הביקורת, והמקרר סודר אחרת. תיעוד הרשות חד משמעי. 4. **קביעת בית המשפט:** * **חלב ומוצריו:** בית המשפט דחה את טענות המערערת. התמונות ברורות, והדרישה להצגת מחיר על המדף (או על המוצר) נותרה בעינה גם תחת ההנחיה המקלה. * **בשר:** * **גולש בקר:** בית המשפט קיבל את הערעור בנוגע למוצר זה. התיעוד שהוצג (תמונה) הותיר ספק לגבי היעדר שלט מחיר בחלק העליון. עם זאת, מאחר והעיצום על בשר ועוף היה משותף, ובעניין העוף הערעור נדחה, אין לכך השלכה כספית. * **כרעיים עוף:** בית המשפט דחה את הערעור. תיעוד שונה שצורף על ידי המערערת אינו יכול לסתור את התיעוד החד-משמעי שצולם על ידי הרשות במועד הביקורת. * **הטעיה (מחיר בקופה גבוה מהמחיר המוצג) - סניף קריית גת:** * **טענות המערערת:** טעויות נקודתיות בשל קשיים לוגיסטיים בתחילת המלחמה, הפניה לנוהל הרשות המכיר באפשרות של "טעות אנוש". * **עמדת הרשות:** נמצאו עשרות מוצרים עם פער מחירים, אך ההפרה הוגבלה לשני מק"טים בלבד. לא הוכח כי הדבר נבע מקשיים לוגיסטיים. נטל ההוכחה לגבי טעות אנוש מוטל על העוסק. * **קביעת בית המשפט:** בית המשפט דחה את טענות המערערת. סעיף 2 לחוק אינו דורש יסוד נפשי (כוונה להטעות). אמנם קיים נוהל לגבי "טעות אנוש", אך הוא חל במקרים חריגים ויוצאי דופן, בהם ניכר שהעוסק מקפיד על ההוראות אך החמיץ חלק קטן מהן עקב מספר רב של פריטים. בענייננו, לא הוסבר מקור התקלה, והעובדה שהפער נמצא לגבי שני מק"טים בלבד אינה הופכת זאת ל"טעות אנוש" שיש למחול עליה. נטל ההוכחה להוכחת טעות אנוש מוטל על המערערת. **סוף דבר:** 1. **דחיית הערעור:** בית המשפט דחה את הערעור במלואו מבחינה כספית. 2. **התחשבות בנסיבות:** בית המשפט קיבל את הערעור באופן מהותי בנוגע לאי הצגת מחיר של "גולש בקר בלדי", אך כפי שפורט, לא הייתה לכך השלכה כספית. לאור העובדה שהביקורות בוצעו בסמוך לתחילת המלחמה, ועל אף שלא נמצאה עילה לפסול אותן, בית המשפט בחר שלא לעשות צו להוצאות. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **אכיפה בתקופות חירום:** פסק הדין קובע כי גם בתקופות חירום (כמו מלחמת "חרבות ברזל") חלה חובת ציות לחוקי הגנת הצרכן, והרשות רשאית לבצע ביקורות ואכיפה, אם כי יש לשקול את הנסיבות הייחודיות בפסיקת הוצאות. * **אחריות עובדים:** בית המשפט מחזק את העיקרון כי עסקים אחראים למעשי עובדיהם, במיוחד בנושאי הטעיה והפרת חובות חוקיות. * **הבחנה בין סוגי הפרות:** הובהר כי גם כאשר נעשית הפרה אחת (למשל, הצבת שלט מטעה), אם היא חלה על מספר סוגי מוצרים שונים, ניתן להטיל עיצום כספי נפרד עבור כל סוג מוצר, בהתאם לנסיבות, כדי לשמר את אפקט ההרתעה. * **"טעות אנוש" - פרשנות מצמצמת:** בית המשפט מאמץ גישה מצמצמת למונח "טעות אנוש" בנוגע להפרות הגנת הצרכן, וקובע כי היא חלה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, כאשר הנטל להוכחתה מוטל על העוסק. * **סבירות ומידתיות:** בית המשפט משלב בין הצורך להגן על הצרכן לבין הקשיים העסקיים, אך לא מאפשר לנסיבות חירום בלבד לבטל את עצם האכיפה, אלא משפיע בעיקר על שאלת ההוצאות. * **הבחנה בין סעיפי חוק:** בית המשפט מדגיש את ההבחנה בין הפרות ספציפיות (כגון אי הצגת מחיר על מוצר לא ארוז לפי סעיף 17(א)) לבין עילות כלליות יותר (כגון הטעיה לפי סעיף 2(א)), כאשר ההפרה הנטענת יכולה להתבסס על סעיפים שונים.