ת"פ 62466-01-25

תקציר

**ניתוח משפטי מקיף של גזר דין בעניין מדינת ישראל נ' אבישי שלום אזרד (עציר)** **מבוא:** פסק דין זה, שניתן על ידי בית משפט השלום בבאר שבע, דן בעניינו של הנאשם, אבישי שלום אזרד, שהורשע על פי הודאתו בעבירות של הפרת צו בית משפט להגנת אדם, איומים, והטרדה באמצעות מתקן בזק. גזר הדין עוסק בשלב הענישה, תוך התייחסות לנסיבות ביצוע העבירות, עברו הפלילי של הנאשם, נסיבותיו האישיות, וכן עמדות הצדדים לעונש. **עובדות הרקע:** הנאשם והמתלוננת, גרושתו ואם ילדיו, היו בתהליכי גירושין. ביום 7.1.2025 ניתן נגד הנאשם צו הגנה במעמד צד אחד, אשר אסר עליו להיכנס לביתה של המתלוננת, להימצא בקרבת מקום, ולהטריד אותה, לרבות באמצעות הטלפון. צו זה הוארך מאוחר יותר. במהלך ינואר 2025, שלח הנאשם למתלוננת עשרות הודעות ווטסאפ, חלקן קוליות, הכוללות איומים לפגוע בה, התאבדות, ושליחת תמונות מוחשות של ילדיהם עם מסרים מאיימים. ב-11.1.2025, הגיע הנאשם לבית המתלוננת ודפק על הדלת, למרות צו ההגנה. **הסדר דיוני וראיות לעונש:** הצדדים הגיעו להסדר דיוני בו הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן. הדיון התמקד בענישה. **ראיות המאשימה לעונש:** * גיליון רישום פלילי הכולל מאסר על תנאי בן 4 חודשים בר הפעלה, שהוטל בגין עבירות דומות כלפי אותה מתלוננת. * טיעונים בכתב המדגישים את הפגיעה בערכים מוגנים (כבוד, שלווה, ביטחון אישי), את חומרת האיומים וההטרדות, ואת הפרת צו בית המשפט. * עמדה עונשית: מתחם נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל, עם דרישה להפעיל את המאסר על תנאי. * טענה כי יש לפרש את עדות המתלוננת כחלק מתסמונת "האישה המוכה" ולא לתת לה משקל רב, וכן לפקפק בזמן הקשר של עד ההגנה עם הנאשם. **ראיות ההגנה לעונש:** * מסמכים רפואיים המעידים על מצב נפשי-פסיכיאטרי של הנאשם, כולל פוסט-טראומה מאז אירועי ה-7.10.23. * הכרה בנאשם כנפגע פעולות איבה. * מכתב מהמתלוננת (אשתו) המביע תמיכה בשינוי דרכו של הנאשם, הצורך שלו בגמילה מסמים, והטענה כי היא זו שגרמה למעצרו כדי להצילו. * עדותו של מר רותם וחניש, המעיד על ניסיונו לסייע לנאשם בגמילה מסמים. * עדותה של אשתו של הנאשם (המתלוננת), שטוענת כי הוא מעולם לא פגע בה פיזית, כי נטלה תרופות פסיכיאטריות, וכי היא זו שפעלה למעצרו כדי להצילו מהתמכרות לסמים. * הצגת טענה לקיומו של "קרבה לסייג" (השפעת סמים וטראומה על ביצוע העבירות). * טענה כי עונש מאסר על תנאי או עבודת שירות עשויים להספיק, וכי תקופת מעצרו (כ-7 חודשים) ראויה להילקח בחשבון. * בקשת הנאשם ואשתו לחגוג את ראש השנה עם המשפחה. **ניתוח משפטי וקביעת מתחם העונש:** 1. **עקרון ההלימה:** בית המשפט פתח בקביעת מתחם העונש ההולם על פי עקרון ההלימה, תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו (ביטחון, שלווה, פרטיות), מידת הפגיעה, ומדיניות הענישה. 2. **הערכים החברתיים והפגיעה:** בית המשפט זיהה פגיעה ממשית בערכים מוגנים, לאור אופי האיומים ותדירותם, והתייחס למעמד האיום כהגנה על שלוות נפש, ביטחון וחירות פעולה (בהסתמך על פסיקה). 3. **מדיניות הענישה הנוהגת:** בית המשפט סקר פסיקות קודמות במקרים דומים של הטרדה ואיומים, תוך ציון מגוון העונשים שהוטלו (מאסר בפועל, מאסר על תנאי, עבודת שירות). 4. **נסיבות ביצוע העבירה:** בית המשפט ציין כי העבירות לא היו מתוכננות מראש, אלא בוצעו "בלהט הרגע", ככל הנראה על רקע שימוש בסמים. כמו כן, הדגיש את הפרת צו בית המשפט, גם לאחר שהנאשם היה מודע לו. 5. **קביעת מתחם העונש:** לאור כל האמור, בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע **"החל ממאסר שניתן לרצות בעבודת שירות ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל"**. **גזירת העונש המתאים לנאשם:** 1. **נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:** בית המשפט הדגיש את הודאת הנאשם ואחריותו. נלקחו בחשבון: * **עבר פלילי:** עבר בעבירות סמים, אלימות ורכוש, אך רוב הרשעותיו ישנות. כן קיימת הרשעה אחרונה בעבירות דומות כלפי אותה מתלוננת, עם מאסר על תנאי בר הפעלה. * **נסיבותיו האישיות:** * היותו מוכר כנפגע פעולות איבה. * המצב הנפשי בעקבות אירועי ה-7.10.23, שהוביל לשימוש מאסיבי בסמים ולביצוע העבירות. * התרשמות מכנות רצון הנאשם לשנות את דרכו, להיגמל מסמים, ולהיות גורם חיובי במשפחתו. * עמדת המתלוננת (אשתו) התומכת בשיקומו וברצונה לחזרתו למשפחה, דבר שהוביל להחלטה שלא להטיל עונש פיצויים. 2. **"קרבה לסייג":** בית המשפט **לא** מצא כי מתקיימים התנאים לקביעת "קרבה לסייג" (השפעת סמים או טראומה באופן המצדיק סטייה מהמתחם). לא נמצאה אינדיקציה בחוות דעת עדכנית או שיקולים אחרים לכך. 3. **מיקום הנאשם במתחם:** לאור הנסיבות האישיות, הוחלט למקם את עונשו של הנאשם **"בשליש הנמוך של מתחם העונש"**. **גזירת העונשים הסופיים:** * **5 חודשי מאסר בפועל** (בניכוי תקופת מעצרו). * **הפעלת מאסר על תנאי בן 4 חודשים** (מתיק קודם) באופן שחציו ירוצה בחופף וחציו במצטבר, כך **סה"כ 7 חודשי מאסר בפועל**. * **5 חודשי מאסר על תנאי** למשך 3 שנים. * **הפעלת התחייבות כספית** בסך 4,000 ₪ (מתיק קודם) לתשלום ב-4 תשלומים. * **התחייבות כספית** על סך 3,000 ₪ שלא לעבור עבירת אלימות או איומים במשך שנתיים. **היבטים משפטיים וחידושים:** * **גמישות בענישה:** פסק הדין מדגים את הגמישות של בית המשפט בקביעת מתחם עונש ומיקומו בתוכו, תוך איזון בין הצורך להגן על שלום הציבור וערכיו, לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם. * **השפעת אירועי 7.10.23:** פסק הדין מתייחס באופן מפורש להשפעת הטראומה מאירועי ה-7.10.23 על מצבו הנפשי של הנאשם והתמכרותו לסמים, כגורם משפיע (גם אם לא כ"קרבה לסייג") על קביעת העונש. * **עמדת המתלוננת:** בית המשפט נתן משקל משמעותי לעמדת המתלוננת, שבמקרה זה היא גם אשתו של הנאשם, אשר תמכה בשיקומו וברצונה שייצא מההתמכרות. הדבר הוביל להחלטה שלא להטיל פיצויים, בניגוד לעמדת המאשימה. * **הפרת צו בית המשפט:** בית המשפט הדגיש את חומרת הפרת צו ההגנה, ואת העובדה שהנאשם המשיך בהתנהגותו המאיימת גם לאחר שהצו הובא לידיעתו, דבר שהשפיע על הענישה. * **איזון בין עונש תנאי ובין עונש בפועל:** בית המשפט בחר לשלב הפעלת מאסר על תנאי קיים באופן חופף ומצטבר, לצד הטלת מאסר בפועל, תוך הדגשת חומרת העבירות החוזרות. **סיכום:** פסק הדין מהווה דוגמה לאופן בו בית המשפט מתמודד עם מקרים מורכבים של עבירות אלימות והטרדה, תוך שהוא מנסה לאזן בין הצורך בענישה מרתיעה להגנה על ערכים חברתיים, לבין התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות השפעות של טראומה והתמכרות. היבט ייחודי בפסק הדין הוא המשקל שניתן לעמדתה של המתלוננת, שהיא גם רעייתו של הנאשם, ותמיכתה בתהליך שיקומו.