פ"א 22304-05-12

תקציר

הערעור מערער על הרשעתו הפלילית של המערער בגין בנייה בלתי חוקית שיוחסה לו על ידי המשיב. בכתב האישום נטען כי המערער בנה יחידת דיור בחודשים אוקטובר-נובמבר 2008. המערער הכחיש את הטענות וטען כי הוא אינו אחראי לעבודות הבנייה. גזר הדין שניתן על ידי השופט אלקלעי הרשיע את המערער על סמך הערכה נסיבתית של חומר הראיות. השופט האמין לעדותו של המפקח על פני עדותו של הנאשם, שהובילה למסקנה כי המערער אכן אחראי לבנייה הבלתי חוקית. עדותו של המפקח, המועדפת על ידי בית המשפט, פירטה שלושה מפגשים עם המערער. הביקור הראשון התקיים לפני תחילת הבנייה, השני היה ב-12 באוקטובר 2008, אז הוציא המפקח צו הפסקת עבודה, והשלישי היה ביוני 2009, לאחר סיום הבנייה. השופט שקל גם גורמים נוספים כגון מעורבותו של המערער בעבר בבנייה בלתי חוקית ברכוש אחיו, תמיכתו הכלכלית של אחיו והתנהלותו במהלך המשפט. עם זאת, שופט הערעור, לאחר שבחן את חומר הראיות, מצא ספק סביר באשר לאשמתו של המערער. בעדותו של המפקח היו סתירות ואי דיוקים המטילים ספק במהימנותו, והראיות הנסיבתיות שהוצגו לא הספיקו כדי לבסס הרשעה פלילית. זאת ועוד, התנהלותו של המערער, אף שהייתה מוטלת בספק, לא הקלה על נטל ההוכחה המוטל על המשיב. לפיכך, הערעור מתקבל, והמערער זוכה מחמת הספק הסביר. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ומבטל את פסק דינו של בית משפט קמא.