עמ"ש 502327-01-21

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על ניכוי 2,850 ₪ מיכולתו הכלכלית של המשיב, דבר המגדיל את הפער בין יכולותיה הכלכליות של המערערת לבין המשיב. ניכוי מחצית ההחזר החודשי של המשכנתא מהכנסות המשיבה אינו מוצדק שכן הוא מתייחס לרכושה הפרטי של המשיבה ומגדיל את הונה. תחת זאת, בית המשפט קובע כי על שני הצדדים להשתתף ב-50% כל אחד לטובת מזונות והוצאות הקטינים ר.א., א. וא', שכן יש להם משמורת משותפת. החלטה זו אינה חלה על הוצאותיה של הקטינה ד', המתגוררת בעיקר עם המשיב, ויש להמשיך בחיובים הקיימים בגין אחזקותיה והוצאות המחלקה. עוד קובע בית המשפט כי כל הורה אחראי לשאת בהוצאות הילדים בתקופות בהן הוא מתגורר עמו, לרבות הוצאות ההסעה. באשר לבקשת המערער לעיון חוזר במזונות על בסיס שינוי הנסיבות, קובע בית המשפט כי בית משפט קמא יכול להתייחס לכך אם תוגש בקשה רלוונטית. פסק הדין תומך גם בקביעותיו של בית משפט קמא בטענות ובהשגות אחרות הנוגעות לקביעת נתוני שכר, תשלומי ביטוח לאומי וקביעות עובדתיות נוספות. השופטים שאהר אטרש, עירית הוד וערפאת טאהא מסכימים פה אחד עם ההחלטה, וממליצים שאף צד לא יישא בהוצאות המשפט.