בג"צ 83/74

תקציר

שתי עתירות אלה מערערות על החלטת הרשות המשיבה ביחס לבקשות המבקשים לרישיון מונית, וטוענות כי יש לאפשר לרשות לקבל ראיות נוספות ולשקול מחדש את הבקשות לאחר מתן החלטה. הליך הרשות כולל סינון ראשוני על ידי המפקח על התנועה, פרסום שמות המועמדים הזכאים ובדיקה על ידי ועדת הערר, המקבלת החלטה סופית. בקשות העותרים נדחו לאחר דיוני הוועדה, אך לא נמסרו להם הנימוקים מראש ולא ניתנה להם הזדמנות להביא ראיות נוספות. הוועדה נימקה את עמדתה בנימוקים משפטיים – סופיות החלטותיה – ובשיקולים מעשיים, תוך שימת דגש על עומס העבודה של מאות בקשות. עם זאת, בית המשפט חלק על כך, והדגיש כי גופים מנהליים יכולים לתקן טעויות ועליהם לפעול בצדק. בית המשפט קבע כי על הוועדה לשקול בקשות לדיון חוזר על סמך ראיות נלוות, ולהכריע לגופן, במיוחד בחקירות חד-צדדיות. בנוסף, יש ליידע את המבקשים על החששות ולתת להם הזדמנות להגיב עם ראיות. פסק דין זה מתייחס גם לסוגיות רחבות יותר במערכת רישוי המוניות, תוך ביקורת על אופי הקיצוב שלה, עיכובים והיעדר רגולציה, המובילים לבעיות ולהפרות. בית המשפט מורה לוועדה לשקול מחדש את בקשות העותרים תוך התחשבות בעקרונות אלה ופוסק לכל עותר הוצאות משפט בסך 1,000 ל"י.