ע"א 9838/17

תקציר

פסק הדין דן בערעור על שומת מס עסקה שהוצאה למערערת ביום 7.7.2014. סוגיות הליבה נוגעות לטענות פרוצדורליות ומהותיות בדבר תחולת תקופת ההתיישנות לפי סעיף 77(ב) לחוק מע"מ. המערערת טענה כי השומה הוצאה מעבר למגבלת חמש השנים שלאחר הגשת הדו"ח ביוני 2008, ובכך הפכה את שומת מס העסקה לחסרת תוקף. עם זאת, בית משפט קמא קבע כי טענות ההתיישנות, המחולקות לשלוש קטגוריות, לא הוצגו במסגרת הליך ההשגה המקורי אלא הועלו לראשונה בערעור. משכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין להתחשב בטענות אלה, למעט תקופת ההתיישנות על תקבולים, שרשויות המס הסכימו להתייחס אליה במהלך ההתדיינות המשפטית. בטענה המהותית טענה המערערת כי עסקאותיהם עם אלקובי ומרציאנו סווגו באופן שגוי על ידי רשויות המס כעסקאות לדירות חדשות ולא ישנות. בית משפט קמא צידד ברשויות המס ואישר כי אופייה האמיתי של העסקה היה דירות חדשות, דבר ששלל את ניסיונה של המערערת לתבוע הקלה במס. בית המשפט אישר את ממצאיו של בית משפט קמא, תוך הכרה בטעויות פרוצדורליות מצדו של המערער. היא הכירה בוויתור של רשויות המס על סכום נוסף בגין תקבולים, מה שמייתר את תביעת המע"מ על סכום זה. בסופו של דבר, הערעור התקבל בחלקו בהיבטים פרוצדורליים, תוך הצעה לבטל הוצאות שנפסקו בעבר על ידי בית משפט קמא. השופט א' ברון והשופט י' אלרון הסכימו עם פסק דינו של השופט א' גרוסקופף, וכתוצאה מכך ניתנה החלטה ביום 11.11.2020.