ת"פ 26821-12-20

תקציר

הנאשם במקרה זה הואשם בשורה של עבירות הצתה, שבוצעו במשך שני לילות, תוך הפרת צו פיקוח שאסר עליו לשתות אלכוהול ותקיפת שוטר. בית המשפט קבע כי קיימים שני מתחמי ענישה נפרדים הקשורים לעבירות, בהתחשב בקרבתם בזמן ובמקום. העבירות פגעו בערכים חברתיים רבים, ובהם שלום הפרט, שלום הציבור, שלמות הרכוש והביטחון האישי והציבורי, המצדיקים ענישה חמורה. פשעיו של הנאשם תוכננו ובוצעו לבדו, תוך הפגנת חוסר שליטה בדחפים ופזיזות. למרות שהנאשם טען כי הוא קרוב לסייג לאחריות פלילית בשל הפרעות נפשיות, בית המשפט מצא כי הוא יכול לשלוט בדחפים שלו והבין את ההשלכות של מעשיו. כתוצאה מכך, קבע בית המשפט כי אין קרבה לאחריות פלילית. בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות חומרת העבירות, מדיניות הענישה הנהוגה ונסיבותיו האישיות של הנאשם, נקבע מתחם הענישה ההולם ברמה גבוהה ביותר, המתקרבת לעונש המרבי בגין סעיף אחד של הצתה. עם זאת, בקשת התובע לעונש מופחת כובדה. על הנאשם נגזרו שמונה וחצי שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי בגין עבירות עתידיות. השופטת גם בחרה שלא להטיל כל עיצום כספי בשל מצבו הכלכלי של הנאשם. פסק הדין הדגיש את חומרתן הקיצונית של עבירות ההצתה ואת השלכותיהן האפשריות, תוך הכרה בנסיבות חייו הקשות של הנאשם ובבעיותיו הנפשיות.