ת"א 503/09

תקציר

הסכסוך בין התובעים לנתבעת נסוב סביב הסכם מכר דירת מגורים שנחתם ביום 11.6.08. התובעים טוענים כי הנתבע הפר את ההסכם ודורשים פיצוי לפי הסכום המוסכם בחוזה, לצד רישום זכויותיהם בנכס הנרכש בטאבו. מנגד, הנתבעת מבקשת לבטל את ההסכם, בטענה כי הוא פסול בשל אי חוקיות, וכי התובעים לא שילמו את הסכום במזומן שנקבע בחוזה. בית המשפט בחן בקפידה את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים ומצא את גרסת התובעים אמינה יותר. התברר כי הנתבעת אכן קיבלה מהתובעים את המקדמה המוסכמת בסך 140,000 ₪ במזומן, כאמור בחוזה, וכי אישור הקבלה על ידי הנתבעת לא נבע מטעות או מצג שווא. עוד מצא בית המשפט כי התובעים פעלו בהתאם לתנאי ההסכם והיו מוכנים לקבל הלוואת משכנתא כמתוכנן. מנגד, טענות הנתבע לא היו עקביות וחסרות אמינות. טענת ההגנה כי התובעים לא שילמו את המקדמה אינה נתמכת וסותרת את ההסכם הכתוב, שקבע אחרת. זאת ועוד, טענת הנתבע כי ההסכם היה פיקטיבי ונועד לקבל הלוואת משכנתא גבוהה יותר לא הוכחה בראיות קבילות. באשר לתניית מס שבח, קבע בית המשפט כי הנתבעת לא פירטה את הסיבות האמיתיות לביטול ההסכם. מהראיות עולה כי הנתבעת לא הייתה מרוצה מההסכם לאחר שנודע לה על מס שבח שיהיה עליה לשלם, שלא תאם את ציפיותיה. בית המשפט הבהיר כי כל טעות הקשורה להוראות המס אינה עילה תקפה לביטול חד צדדי ומהווה הפרת חוזה מצד הנתבעת. לסיכום, בית המשפט פסק לטובת התובעים ואישר כי הסכם המכר תקף, מחייב וניתן לאכיפה. נמצא כי הנתבע הפר את החוזה וחויב לשלם לתובעים פיצויים בסך 2,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית סטטוטורית ממועד הגשת התביעה. לתובעים ניתנה הזכות לרשום את זכויותיהם בנכס, בכפוף לתנאים מסוימים הקשורים לתשלום יתרת התמורה, מיסים ודרישות דין אחרות. בנוסף, הנתבע חויב לחתום על כל המסמכים הדרושים לתובעים לצורך הבטחת הלוואת משכנתא. כמו כן פסק בית המשפט לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪. פסק דין זה אוכף למעשה את הסכם המכר ומטיל על הנתבעת את האחריות להפרתה, תוך הבטחת הגנה על זכויות התובעים.