ת"א 10125-12-11

תקציר

פסק הדין נסוב סביב גילוי מסמכים שברשות חברת ביטוח הקשורים לתביעה שהגיש מבוטח. בית המשפט בחן את סוגיית החיסיון סביב מסמכים אלה, ובפרט האם הם הוכנו למשפט או כחלק מהשירות המקצועי בין עורך דין ללקוח. נפסק כי המסמכים התייחסו לבירור האחריות ולא נועדו בעיקרם להכנת המשפט. לפיכך, יש לגלותם למבוטח, שכן הם הוכנו כתוצאה מחובתה של חברת הביטוח לברר את חבותה לפי חוק חוזה הביטוח. הדו"חות, כולל אלה של שמאים ומומחים אחרים, נתפסו כחיוניים כדי שהמבוטח יבין את דחיית תביעתו. עם זאת, חלקים מהמסמכים הנוגעים לנושא הנזק לא הורו לחשוף אותם, שכן הם עשויים להשתנות לאחר חקירה נוספת. בית המשפט הבחין בין מסמכים שהוכנו מטעמים מהותיים לבין מסמכים שהוכנו אך ורק לצורך הכנה למשפט, ובמקרה זה אין להגן על הראשונים רק משום שהם עשויים להיות שימושיים גם לצורכי משפט. יתר על כן, המסמכים המדוברים, בהיותם דיווחים המסייעים לחברת הביטוח, לא היו זכאים לחיסיון מוחלט שכן הם לא הופנו לעורך הדין אלא לחברת הביטוח. השופטת הדגישה כי תהליך הכנת טיוטת חוות הדעת צריך להישאר חסוי, אך המסמכים במקרה זה נועדו לבירור אחריות ולכן לא נהנו מחיסיון כזה. בסך הכל, חברת הביטוח נדרשה למסור למבוטח את המסמכים, למעט סעיפים הקשורים לנזק, בתוך פרק זמן מוגדר.