ת"א 11427-12-24

תקציר

פסק הדין דן בבקשה לסעד ביניים בעניין אגרות מים הנגבות מבעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון אספקה. בעוד שהקריטריונים הרגילים לסעד ביניים אינם מתקיימים, השופט נעתר לבקשה העיקרית על בסיס הסדר ספציפי בחוק המים. סעיף 48(ד) לחוק המים מעניק "עיכוב ביצוע אוטומטי" לגביית אגרות מים באמצעות פקודת המס, בעת הגשת תביעה בגין החוב. השופט מפרש סעיף זה כך שהגשת תביעה מקפיאה את הליכי הגבייה בעת הגשתה, מונעת הליכים חדשים ומשהה הליכים מתמשכים. פרשנות זו מבוססת על לשון הסעיף, על תכליותיו הסובייקטיביות והאובייקטיביות ועל התחשבות בהשפעה על משק המים והצרכנים. השופט מכיר בסיכון של שיהוי מלאכותי באמצעות טענות סרק, אך מציין כלים פרוצדורליים כדי להתמודד עם זה. הבקשה מתקבלת, כלומר על מקורות להימנע מהמשך הליכי הגבייה לפי פקודת המס ממועד הבקשה ואילך. כל צד אחראי להוצאותיו, וניתן לערער על ההחלטה תוך 60 יום.