רע"א 3576/94

תקציר

בתביעת לשון הרע זו, היה על בית המשפט להחליט האם לפצל את ההליך לשני שלבים: תחילה קביעת אחריות, ולאחר מכן הערכת נזקים אם קמה אחריות. המשיבה מס' 1 תבעה את המבקשים בגין לשון הרע מכתבה. המבקשים ביקשו שהמשיב ישיב על כל שאלות האחריות והנזקים לפני המשפט. בית המשפט קבע כי רק שאלות רלוונטיות לחבות ייענו בתחילה. שאלות הנוגעות למוניטין של המשיב, הרלוונטיות לנזקים, יטופלו רק אם תאושר אחריותו. החלטה זו נובעת מחוק איסור לשון הרע, שמטרתו למנוע פגיעה מיותרת בשמו הטוב של תובע על ידי עיכוב בירורים שעלולים לפגוע עד לקביעת אחריות. בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, כדי לנהל דיונים ביעילות ולמנוע לחץ מופרז על התובעים. למרות טענות המבקשים כי ההחלטה עלולה לסבך ולהאריך הליכים, בית המשפט סבר כי הליכי קדם משפט צריכים לעלות בקנה אחד עם כוונת החוק להגן על המוניטין אלא אם כן נקבעה אחריות ברורה. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי החלטתו אינה פוגעת בזכויות המבקשים, ולכן לא קמה עילת ערעור. משכך, אישר בית המשפט את ההחלטה לפצל את שלבי הדיון ולנהל את ההליכים בהתאם, תוך יישור קו הן עם המסגרת הסטטוטורית והן עם היעילות הפרוצדורלית, תוך דחיית הערעור ופסיקת הוצאות למשיב.