ת"פ 35838-05-21

תקציר

הכרעת הדין דנה בקביעת העונש ההולם לשני נאשמים שהורשעו בתקיפת שוטרים. בית המשפט בוחן את עקרון ההלימות, המחייב יחס מאוזן בין חומרת העבירה לבין העונש שהוטל. היא מדגישה את הערך החברתי של הגנה על אכיפת החוק ושלטון החוק, תוך הדגשת חומרת האלימות כלפי שוטרים. למרות רמת האלימות הנמוכה יחסית בה הפעילו הנאשמים, בית המשפט רואה בהפרעה לעבודת המשטרה נסיבה מחמירה. כמו כן, הוא מביא בחשבון את נסיבות ביצוע העבירה, היעדר רישום פלילי של הנאשמים ושיתוף הפעולה שלהם עם שירות המבחן. הענישה הקיימת בגין תקיפת שוטר מושפעת מרמת האלימות והפציעות הנובעות ממנה, כמו גם מנסיבות הרקע. בהתבסס על מקרים דומים ועל עקרונות ההלימות, בית המשפט קובע את טווח הענישה המתאים לנאשמים. בהתחשב בנסיבות כלליות ופרטניות שונות, גזר בית המשפט בסופו של דבר על נאשם 1 ארבעה חודשי מאסר על תנאי, 100 שעות עבודות שירות והתחייבות בסך 3,000 ₪ שלא לבצע עבירות אלימות נוספות. בתוך כך, נגזרו על נאשם 2 עונשים חמורים יותר של שישה חודשי מאסר על תנאי, צו מבחן ל-12 חודשים, 250 שעות עבודות שירות והתחייבות כספית זהה. הכרעת הדין נועדה להעביר מסר ברור של אפס סובלנות לאלימות כלפי שוטרים תוך שקילת הנסיבות והתחשבות בנסיבותיהם הפרטניות של הנאשמים. לשני הנאשמים זכות חוקית לערער על ההחלטה.