ע"א 4025/91

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון התייחס למקרה בו המערער, עובד בית חולים, טען לרשלנות רפואית לאחר שהתקבל לעבודה דרך קבע בעקבות צילום רנטגן שלא הצליח לאבחן ליקוי בגב. כאשר הופיעו כאבי גב חודשים לאחר מכן, צילום רנטגן שנערך לאחר מכן גילה "ספונדילוליסטזיס", מה שהוביל להפסקת עבודתו. המערער תבע את המשיבים בגין רשלנות, בטענה כי צילום הרנטגן הראשוני היה אמור לגלות את מצבו, ובכך למנוע את העסקתו הקבועה ואת עוגמת הנפש הרפואית הנובעת מכך. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, ותמך במומחיותה ובעדותה של המשיבה מס' 1 כי הפגם לא היה מובחן מטבעו בצילום הרנטגן הראשון. בערעור קבע בית המשפט העליון כי חלה על רופאים חובת זהירות מושגית, שנועדה לנקוט אמצעי זהירות סבירים ללא קשר לאופן ההתייעצות עמם. עם זאת, חובה זו אין משמעותה אחריות מוחלטת אלא מאמצים סבירים הדומים למה שרופא סביר היה נוטל על עצמו. בית המשפט לא מצא כל רשלנות מצידה של המשיבה מס' 1, וציין את היעדר כל תלונה או אינדיקציה מצד המערערת בעת הבדיקה הראשונית, אשר לא חייבה הדמיה חקירתית נוספת כגון צילומי רנטגן אלכסוניים או סריקות CT. משכך, הסתמך בית המשפט המחוזי בצדק על עדות המומחה, וקבע כי אין מקום לבדיקות נוספות. בהיעדר רשלנות מוכחת או סיבתיות הקושרת את העבודה למצבו של המערער, ובהיעדר עילה לאחריות ישירה כלפי המשיבה מס' 2, הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי יש לדחות את הערעור, וחייב את המערערת לשאת בהוצאות בסך 5,000 ₪ עבור המשיבים.