ע"א 5198/10

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לתביעה כספית בין שני אחים, שעניינה טענות כי המשיב מס' 2 משך כספים מחשבון בנק משותף בניגוד להוראות שניתנו בעת פתיחת החשבון. במהלך דיון קדם משפט חקר בית המשפט את המערער ואת המשיב מס' 2, והציע להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, תוך רמיזה כי אין בידי המערער ראיות התומכות בטענותיו. המערער ביקש לפסול את בית המשפט מלדון בתיק, בטענה שגיבש דעה מוטה וניהל את דיון קדם המשפט באופן מעוות. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי בסמכותו לברר את טענות בעלי הדין וכי הצעתו אינה מהווה הבעת דעה נחרצת. הערעור על החלטה זו נדחה, שכן חוות דעתו של השופט נמצאה כהתרשמות ראשונית ולא הצביעה על הטיה כלשהי כלפי המערער. נפסק כי התנהלות בית המשפט בישיבת קדם המשפט, לרבות חקירת המערער, היא במסגרת זכויותיו, וכל התנגדות לכך יכולה להיות מועלית בהליכי הערעור הרגילים. מאחר שהתבטאויותיו של בית המשפט היו הצעות בלבד ולא כפו הכרעה, והשופט הבהיר כי אין לו דעה קדומה כלפי מי מהצדדים, הערעור נקבע כמוקדם מדי ונדחה ללא צו הוצאות.