ע"פ 498/21
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה זה, בית המשפט החליט לדחות את שני ערעוריהם של הנאשמים, יבגני ורוסלן, במשפט רצח. בית המשפט הפרוצדורלי קבע את עדויותיהם כבלתי אמינות וסותרות, כאשר כל אחד האשים את השני ברצח. עדותו המרכזית של עד המדינה סעיד הוגדרה אמינה ביותר, שכן היא כללה הודאה משותפת של הנאשמים. ראיות נסיבתיות נוספות, כגון תנועותיהם, רישומי הטלפון שלהם וראיות פיזיות אחרות כמו נשק חם ותרמילי כדורים, קשרו מאוד את הנאשמים לרצח בכוונה תחילה. בית המשפט הדגיש כי הרצח תוכנן ובוצע כמאמץ מתואם עם תמריצים כספיים ממשפחת לביא, תוך שינוי היעד בהתאם להוראות. בית המשפט התייחס גם לחוקיות ראיות החקירה, הבהיר כי נשקלו רק אמירות קבילות ודחה טענות בדבר הליכים פסולים. טענות ההגנה לאישום מופחת לפי הוראת "פתח מילוט" נדחו, שכן מדובר ברצח מתוכנן, ולא במעשה אשם פחות. יתר על כן, טענת האכיפה הבררנית נדחתה משום שהתמקדותה של התביעה בנאשמים לא הפחיתה מאשמתם, למרות קשיים ראייתיים בהעמדה לדין של ראשי משפחת הפשע. בית המשפט אישר את ההרשעה ואת מאסרי העולם, המשקפים את חומרת העבירה ואת השלכותיה על האינטרס הציבורי. כל השופטים, השופטים א' שטיין וי' כשר, הסכימו עם פסק דינו של השופט י' אלרון.
חקיקה מקושרת
ע"פ 498/21 יבגני גולובקו נ' מדינת ישראל, עליון (13.11.2022)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.