ב"ש 4187/08

תקציר

הכרעת הדין דנה בכתב אישום שהוגש נגד משיב מהחברה החרדית, המייחס לו שני סעיפים של עבירות מין. האישום הראשון מתייחס לאישה בשם קאה, אותה פגש המשיב בשנת 2002 וטען כי הוא רב בעל כוחות טיפוליים מיוחדים. הוא שכנע אותה שהיא תחת כישוף ושהוא יכול לעזור להסיר אותו. הדבר הוביל למעשים מגונים ולאונס, בתואנה של מעשים "מאגיים". האישום השני נוגע לאישה נוספת, ד.מ., אותה פגש המשיב בשנת 2008 וטענה כי יוכל לסייע לה בבעיות הזוגיות. הוא הזכיר שיח' ערבי ושכנע אותה שמעשים מיניים מסוימים נחוצים ל"שליטה בנפש" ולהצלת חייה וחיי ילדיה. מעשיו של המשיב, שהיו כרוכים במרמה ובמעשים מגונים, בוצעו בביתו. הראיות כוללות את דברי הקורבנות, הודאה חלקית של המשיב ומוטיבים דומים בשני המקרים. השופט מגיע למסקנה כי קיימות די ראיות לכאורה לביסוס האישומים וכי נשקפת מהמשיב סכנה לציבור, מה גם שמדובר בדפוס של הטעיה וניצול של נשים תמימות. לפיכך, השופט מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים, שכן אין חלופה יעילה שתבטיח את שלום הציבור.