ת"א 57877-10-10

תקציר

בית המשפט החליט לדחות תביעה שהגיש דוקטורנט שהצעת המחקר שלו נדחתה על ידי אוניברסיטת תל אביב, מה שהוביל להפסקת לימודיו. התובע, שלמד לקראת דוקטורט בפילוסופיה במחלקה למדעי הרפואה, הגיש שלוש הצעות מחקר במשך מספר שנים, שכולן נדחו על ידי האוניברסיטה בשל אי עמידה בקריטריונים האקדמיים הנדרשים. החלטות האוניברסיטה התבססו על הערכות של מספר מומחים שסברו כי ההצעות אינן מתאימות לעבודת דוקטורט, למרות חשיבותן בתחום הקליני. בית המשפט הכיר בהשקעה הרבה של התובע במחקריו, אך הדגיש כי אין בכך כדי להתערב בשיקול הדעת המקצועי גרידא של ועדות האוניברסיטה. לדברי השופט, החלטת האוניברסיטה לא הייתה שרירותית או מפלה, ולתובע ניתנו הזדמנויות רבות לתקן את הצעותיו. עוד קבע בית המשפט כי זכותו של התובע להישמע לא נפגעה, במיוחד לאור ההתכתבויות הענפות והפגישות שקיים עם גורמים באוניברסיטה. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי הנושא חורג מתחום הביקורת השיפוטית ודחה את התביעה, תוך שהוא מדגיש את הצורך בריסון שיפוטי בעניינים אלה.