ת"א 36402-04-13

תקציר

התיק עוסק בחלקת אדמה בתל אביב, המכונה מגרש 107, גוש 6137, המאוכלס כיום על ידי שלושה נאשמים: שולמית פאר, בנה יעקב פאר וחתנה ניסים שירזי. התובעת, המבקשת לסלק את הנתבעים מהמקרקעין, היא הבעלים של 80% מהמגרש. הקרקע מיועדת לשימוש ציבורי ועתידה להיות מופקעת. הנתבעים טוענים כי הם מתגוררים על הקרקע עשרות שנים, כאשר שולמית טוענת לבעלות על הקרקע באמצעות אביה המנוח, שרכש אותה לכאורה בשנות הארבעים. עם זאת, בית המשפט אינו מוצא כל ראיה לרכישה זו ופוסק נגד טענת הבעלות של שולמית. מתברר כי יעקב ונסים קיבלו בעבר פיצוי ממינהל מקרקעי ישראל על פינוי הקרקע, אך מאוחר יותר פלשו אליה שוב. בית המשפט מגיע למסקנה כי החזקת הנתבעים במקרקעין אינה קבועה ובלתי חוזרת. בעוד שולמית החזיקה בארץ זמן רב, יעקב ונסים לא. זאת ועוד, מעמדה של הקרקע כרכוש ציבורי הדרוש לצרכי ציבור, כמו גם הבנייה הבלתי חוקית במקום, שוקלים לטובת הנתבעים. בית המשפט מחליט כי ניתן לבטל את רשותה של שולמית להשתמש בקרקע, אך יש לאפשר לה להגיש תביעה לפיצויים, שאם תוגש, תעכב את פינויה. בינתיים, יעקב ונסים ייאלצו לפנות את המקום בתוך 120 יום, שכן הם החזיקו בקרקע זמן קצר משמעותית והראו חוסר תום לב. בנוסף, בית המשפט דוחה את טענות הנתבעים בדבר התיישנות ודיירות מוגנת. פסק הדין מורה על פינויים המיידי של יעקב פאר וניסים שירזי, ואילו פינויה של שולמית פאר מתעכב עד להכרעה בתביעת פיצויים פוטנציאלית, עם מועד אחרון של 60 יום להגשתה. אם לא תוגש, יהיה עליה להתפנות תוך 180 יום. כמו כן חויבו הנתבעים בתשלום הוצאות, כאשר שולמית פטורה בשל נסיבותיה.