ע"א 8234/14

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על אתר קדוש לבהאים בעכו המכונה גני רידואן. המשיבים, שהם קרובי משפחה ישירים של מייסד העדה הבהאית, הגישו תביעה נגד המערערת, נציגה המשפטי של העדה הבהאית בישראל, בדרישה לפיצוי בגין הפקעת זכויותיהם באתר. במהלך הדיון הודיע שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, כבוד השופט ד' פיש, על כוונתו לבקר במקום. בעוד הצדדים הסכימו תחילה לביקור השופט ללא נוכחותם, הסכמה זו בוטלה מאוחר יותר על ידי עורך דינם של המשיבים כאשר התברר כי נציג המערער יהיה נוכח. לאחר מכן קבע השופט כי הביקור יתקיים בנוכחות שני הצדדים. במהלך הביקור נכחו עורך דינם של המשיבים והשמאי, ונציג המערערת, שלא דיבר עברית, נכח אף הוא. התברר כי עורך דינם של המשיבים והשמאי הציגו בפני השופט טיעונים וראיות בשפה העברית, שבא כוח המערער לא הצליח להבין. בעקבות זאת ביקש המערער לפסול את בית המשפט מלדון בתיק, אך בקשה זו נדחתה. המערערים ערערו על החלטה זו, בטענה כי נפגעה זכותם לשימוע הוגן וכי מעשיו של השופט יצרו מראית עין של משוא פנים. שופט הערעור קבע כי בעוד שמגעים במעמד צד אחד אינם רצויים בדרך כלל ויש להימנע מהם, הם אינם מובילים אוטומטית לפסילת בית משפט. שופט הערעור ציין כי המגעים במקרה זה לא עוררו חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים, שכן הטיעונים שהוצגו במהלך הביקור באתר היו כאלה שכבר הועלו בעבר. עם זאת, על מנת לשמור על מראית עין של צדק, המליצה שופטת הערעור לבית המשפט קמא לערוך ביקור נוסף באתר, הפעם בנוכחות עורכי הדין של שני בעלי הדין והשמאים שלהם. בסופו של דבר נדחה הערעור, ולשני הצדדים הומלץ כי לא ייפסקו הוצאות. החלטה זו התקבלה ביום 5.1.2015.