פ"א 3623-03-19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערר על צו הריסה מנהלי שהוציא מנהל מחוז צפון ביחידה הארצית לאכיפת חוק התכנון והבנייה. הצו נוגע למבנה בשטח 228 מ"ר שנבנה ללא היתר על חלקת אדמה בכפר קרע. המערער טען כי הצו הוצא ללא התייעצות ראויה וכי מדובר באכיפה בררנית. עוד טענו כי אין להרוס את המבנה מאחר שהוא עלול להיות מוכרך ברגע שתאושר תוכנית מוצעת לאזור, שכן הוא ממוקם לאורך תוואי כביש. עם זאת, בית המשפט לא מצא פגמים פרוצדורליים בהוצאת הצו ודחה את טענת האכיפה הבררנית כבלתי מבוססת. השופט הדגיש את האינטרס הציבורי בשמירה על חוקי התכנון והבנייה וציין כי מיקומו של המבנה על תוואי כביש מתוכנן, לפי הנוסח הנוכחי, משמעו כי הכשרת המבנה אינה קרובה. כמו כן, לא הייתה כל ערובה לכך שתוואי הכביש לא ישתנה לאחר אישור התוכנית. השופט התייחס למספר פסקי דין קודמים שהדגישו את הצורך להתייחס לבנייה בלתי חוקית באופן אחיד ואת הנסיבות החריגות הנדרשות כדי לעכב ביצוע צו הריסה. בסופו של דבר נדחה הערר וצו ההריסה נותר על כנו. החלטה זו התקבלה על יסוד חוקי התכנון הקיימים ואי חוקיות המבנה, מתוך הבנה כי המערערת יכולה לחפש אפיקים אחרים לפנייה משפטית.