עפ"ת 56375-08-22

תקציר

המערער הורשע בשורה של עבירות נהיגה חמורות וערער על גזר הדין. בית המשפט העליון דחה את הערעור ואישר את גזר דינו של בית משפט קמא. המערער הורשע בנהיגה בזמן פסילה, נהיגה עם רישיון שפג תוקפו למעלה משמונה שנים ונהיגה ללא ביטוח תקף. בית המשפט התייחס לפסקי דין קודמים שהדגישו את חומרת הנהיגה בזמן פסילה, תוך הדגשת הסיכונים הבטיחותיים והזלזול בחוק הכרוך בכך. עוד צוין כי הענישה בגין עבירות אלו נעה בדרך כלל בין מאסר מותנה ל-24 חודשי מאסר, ותקופת המאסר בפועל תלויה בנסיבות ובהיסטוריה התעבורתית. בית המשפט הדגיש את הצורך לראות את העונש בכללותו, ובמקרה זה היסוד העונשי העיקרי היה עונש המאסר המשמעותי שהוטל. זאת ועוד, מצבו של המערער הוחמר בשל עבירות דומות קודמות והתעלמותו מצווי בית המשפט. החלטתו של בית משפט קמא להאריך מאסר על תנאי קודם, לרבות הטלת פסילה בפועל של שלוש שנים, נתפסה כגישה מאוזנת הנמנעת מהטלת מאסר בפועל. בהתחשב בעברו של המערער ובחומרת העבירות, מצא בית המשפט את העונש סביר ודחה את הערעור.