בש"פ 2916/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על צו מעצר. הצו המדובר הוצא על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ועיכב את המשיב, בעל עבר פלילי משמעותי, עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. מעצרו של המשיב נובע מאירוע בו התחזו לשוטר, תקפו וניסו לשדוד את המתלונן. זאת, בעת שהמשיב שהה במעצר בית בגין עבירה קודמת. בית משפט השלום פסק תחילה לטובת שחרור המשיב למעצר בית במושב חצבה, אך בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו בשל עברו הפלילי העשיר והאלים של המשיב, וקבע כי מקום מעצר הבית אינו ראוי. המקום הוגדר כמסוכן לציבור, והסדרי הפיקוח נחשבו בלתי מספקים. בקשת המשיב למתן רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט העליון נדחתה. בית המשפט סבר כי מקרה זה אינו מעורר נסיבות פרטניות חריגות או שאלות משפטיות עקרוניות המצדיקות התערבות בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר, חרף הטענות שהציג המשיב בדבר ההשפעה על חייו האישיים ופוטנציאל השיקום. עברו הפלילי של המשיב, אופיו של מקום המעצר החלופי המוצע והיעדר נסיבות פרטניות משכנעות הצדיקו את השלילה. החלטה זו עולה בקנה אחד עם המדיניות הכללית של מתן רשות ערעור רק במקרים חריגים של צווי מעצר. הסתמכותו של המשיב על פרשת שרלו, אשר דגל בגישה מתירנית יותר למתן רשות ערעור בהליך פלילי, לא נמצאה ישימה במצב זה.