רע"א 3418/16

תקציר

בפסק הדין הנידון נדחתה בקשת רשות הערעור, תוך קביעה כי המועצה לא עמדה בחובות הגילוי הסטטוטוריות המוטלות עליה לפי חוק הגנת הצרכן וחוק החוזים. החוק מחייב עוסקים לגלות מידע מהותי לצרכנים, והפרת חובה זו, בפרט בכל הנוגע לשינויים במקדמי הזכייה הרלוונטיים לפעילות הימורים, עלולה להוות הטעיה. נקבע כי המועצה לא עשתה די כדי ליידע את המהמרים כי המקדמים המפורסמים עשויים להשתנות, כאשר בית המשפט קמא מצא כי מאמצי המועצה לא היו מספיקים והמידע שנמסר לא היה ברור ולא הוצג באופן בולט. הימנעותה של המועצה מליידע את המהמרים על שינויים אלה לפני ביצוע ההימורים הודגשה כבלתי עולה בקנה אחד עם חובתם לפעול בהגינות, דרישה משמעותית בהתחשב בכך שמהמרים רבים מגיעים מרקע מוחלש. הטענה כי על המהמרים לדעת באופן אוטומטי את התקנות נדחתה, ותומכת בקביעתו של בית משפט קמא המבוססת על ריבוי החקיקה, ולכן אין זה סביר להניח ידיעה כזו ללא הודעה מתאימה. יתר על כן, קיומה של קבוצה גדולה פוטנציאלית של מהמרים מושפעים, המזורזת על ידי הגידול המשמעותי בהכנסות המועצה, תומכת בטענת הנזק, אם כי זיהוי מדויק לסעד נותר מאתגר. למרות אתגרים אלה, האפשרות להקלה עבור הקבוצה נותרה בעינה, דבר הממחיש את אחריותה של המועצה לנזקים אפשריים שנגרמו כתוצאה מאי קבלת מידע הולם על שינויים במקדם. בית המשפט דחה את הערעור והורה למועצה לכסות את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של המשיבים.