ע"א 23/83

תקציר

בית המשפט העליון אישר את פסק הדין נגד המערערים, שלא העבירו את זכויות הבעלות בדירה למשיבים למרות התשלום המלא. בתחילה, בית המשפט העליון הורה על אכיפת ההסכם ומינה כונס נכסים שיקל על ההעברה, תוך השבת הכספים הדרושים מנכסי המערערים. המערערים ערערו על ההחלטה, וטענו, בין היתר, להודעה בלתי ראויה ולהיעדר סמכות. פסק הדין העליון הבהיר כי מסירת מסמכי בית המשפט לעורכי הדין של המערערים, שפעלו מטעמם, מספיקה לפי תקנות סדר הדין האזרחי. הצורך במינוי כונס נכסים אושר נוכח אי עמידתם של המערערים וחסמים כספיים, לרבות חובות המחייבים סילוק לצורך השלמת ההעברה. בנוסף, חובות המערערים השתרעו על טיפול במחדלי החברה, שכן כישלונם זירז את הפעולות המשפטיות. הוויכוח על כשרות ההודעה והוצאות הפרסום של הודעות משפטיות דרש בדיקת נאותות, שנמצאה מוצדקת בהתחשב בנסיבות, לרבות אי שמירת כתובת רישום מעודכנת על ידי החברה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, וההוצאות הוטלו על המערערים, תוך הדגשת הקפדה על תקנות פרוצדורליות והגנה על זכויות חוזיות.