ת"א 1365/04

תקציר

התובעת, אשר רכשה נכס ממר אהוד אמוראי ז"ל, מבקשת לבטל את המכירה בעילה של מצג שווא ומצג שווא. הנכס הוצג בפניה כדירת מגורים, אך בפועל נרשם כמחסן שהשימוש בו למגורים אסור. התובע דורש גם פיצוי כספי. התביעה הוגשה בתחילה נגד אמוראי ואשתו, אך לאחר מותו של אמוראי, עזבונו, באמצעות יורשיו החוקיים, הוא כעת הנתבע. מהראיות עולה כי עורך דינה של התובעת ידע כי הנכס מוגדר כמחסן בהסכם השכירות, וכי בין אמוראי לבין עיריית תל אביב מתנהלים הליכים משפטיים בנוגע לשימוש בנכס למגורים. עוד עולה כי עורך דינה של התובעת היה מודע לפסק דינו של כבוד השופט גורן, אשר לא קבע מהו השימוש המותר בנכס. התובעת לא הוכיחה כי העירייה אסרה על שימוש למגורים בנכס, כנטען, ונראה כי העירייה השלימה עם שימוש זה. בנוסף, המחיר ששילמה התובעת עבור הנכס מצביע על כך שהייתה מודעת לכך שהוא מוגדר כמחסן וכי עובדה זו נלקחה בחשבון בתמחור. בית המשפט מוצא כי טענת התובעת כי הוטעתה אינה נתמכת ודוחה את התביעה מבלי לפסוק הוצאות לעיזבון הנתבע, בשל אי בהירות מסוימת בהסכם המכר.