בג"צ 3948/23

תקציר

בפסק הדין שניתן על ידי השופט י' עמית נדחתה העתירה שערערה על נאותות קצבת האזרחים הוותיקים, למרות שהכירה במצוקתם של האזרחים הוותיקים. העותרים טענו כי סכום הפנסיה פוגע בזכות לקיום מינימלי בכבוד, זכות יסוד חוקתית. עם זאת, בית המשפט קבע כי ההתערבות בחקיקה ראשית הנוגעת למדיניות כלכלית ולהקצאת משאבים, המשקפת את סדרי העדיפויות השלטוניים, היא מוגבלת. העתירה נעדרה ניתוח חוקתי מקיף ותשתית עובדתית מספקת כדי להוכיח פגיעה בכבוד, שכן מקרים קודמים חייבו הצגה מפורטת של זכויות סוציאליות ומקורות הכנסה. בית המשפט ציין את הזכויות הסוציאליות הקיימות, כגון הבטחת הכנסה והנחות שונות, והדגיש כי אלה תורמות להבטחת קיום בכבוד. השאלה האם הקצבה מהווה זכות קניינית נותרה בלתי פתורה בשל טיעונים לא מספקים. בנוסף, נדחו הטענות בדבר הקצאה שגויה של כספי הביטוח הלאומי, שכן הכספים מושקעים כדין בהסכם ולא מופקעים. בסופו של דבר, תוך הכרה בחשיבות הנושא, הסעד המבוקש נקבע כבלתי הולם על יסוד התשתית המשפטית והעובדתית שהוצגה, ולא הוטלו הוצאות בשל אופי העתירה. השופטים י' וילנר וח' כבוב הסכימו עם ההחלטה.