ת"א 48012-03-10

תקציר

השופט פותח בהתוויית המסגרת המשפטית לביזיון הליכי ביזיון בית המשפט ואת העקרונות המנחים דיונים אלה, תוך הדגשת תכליתם צופה פני עתיד והחובה לקיים צווי בית משפט. במקרה דנן, ביקש המבקש להרשיע את המשיב, מר יוסף עזרא, בביזיון בית המשפט בגין הפרה לכאורה של צו שיפוטי מיוני 2010. הצו חייב את מר עזרא להימנע מפרסום פרסומות ומביצוע פעולות שיווקיות הקשורות לאתר אינטרנט מסוים. לאחר מכן השופט בוחן את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים. מר עזרא מודה כי הפעיל את האתר, אך טוען כי לא ביצע כל פעילות שיווקית לאחרונה. המבקש מציג מנגד את חוות דעתו של יועץ אינטרנט, מר אביגד, אשר עקב אחר האתר וטען כי מר עזרא עסק בפעילות שיווקית אינטנסיבית בשיטות מתוחכמות שונות. לאחר בחינת חומר הראיות, השופט מגיע למסקנה כי המבקש לא הוכיח די הצורך כי מר עזרא ביצע באופן אישי את פעולות השיווק הנטענות לאחר מתן צו בית המשפט. באופן ספציפי, השופט מציין כי חלק מראיות המבקש אינן מדויקות וכי טענות מסוימות אינן ניתנות להפרכה. נוכח היסוד הפלילי של הליכי ביזיון, מדגישה השופטת את הצורך בבחינה מדוקדקת של חומר הראיות, אשר במקרה זה נוטה לטובת המשיב. לאור האמור, השופט מחליט לדחות את הבקשה לביזיון בית המשפט. בנוסף, חויב המבקש בהוצאות משפט של המשיב, בסך 7,000 ₪. ההחלטה מועברת לשני הצדדים, והתיק נסגר.